טראמפ לנשיא לבנון: פירוק חיזבאללה - תנאי לנסיגה ישראלית

נשיא לבנון ג'וזף עאון נפגש היום (שלישי) עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בבית הלבן בוושינגטון, בפגישה ההיסטורית הראשונה בין נשיא לבנוני לנשיא אמריקאי מאז 2009 - כמעט 17 שנה. הפגישה מתקיימת ברגע רגיש: ממש אתמול הודיע צה"ל על תחילת הנסיגה מ"אזורי הפיילוט" בדרום לבנון, מהלך שתוזמן במכוון לקראת הפסגה הנשיאותית כדי לייצר מומנטום חיובי.

עאון הגיע לוושינגטון עם מטרה ברורה אחת: לשכנע את טראמפ להתחייב שהנסיגה הישראלית מדרום לבנון תהיה מלאה ואוטומטית, בלי צורך לחזור לשולחן המשא ומתן בכל שלב מחדש. מקור דיפלומטי לבנוני מסר לעיתון הלבנוני "אלג'ומהוריה" כי עאון יבקש מטראמפ "התחייבות ברורה לפיה יישום ההסכם לא ייעצר באזור אחד או שניים", אלא שתחילת "אזורי הפיילוט" היא ראשיתה של דרך שתסתיים בנסיגה מכל שטח לבנון, ברצף אוטומטי.

אלא שטראמפ לא מתכוון לתת את ההתחייבות הזו בחינם. גורמים דיפלומטיים אמריקאים בביירות מסרו לעיתון הלבנוני "אל-אח'באר" - המזוהה עם חיזבאללה - כי הנשיא האמריקאי "יהיה ברור בהדגישו כי המחיר לכך הוא התחייבות של ממשלת לבנון לסיים את הנוכחות הצבאית של חיזבאללה בכל שטחי לבנון". טראמפ גם צפוי לבקש מעאון לשתף פעולה עם נשיא סוריה אחמד א-שרע בטיפול בסוגיית חיזבאללה, כאשר ארצות הברית תהיה שותפה פעילה בתהליך.

לפני הפגישה עם טראמפ, נפגש עאון ביום ראשון עם מזכיר המדינה האמריקאי מרקו רוביו. רוביו שיבח את ממשל עאון על הרצון "להשיב את הריבונות" אך הבהיר בצורה חד משמעית: לא תהיה ערובה אמריקאית לנסיגה ישראלית מלאה לפני שלבנון תוכיח מחויבות מעשית לפירוק הנשק והתשתיות של חיזבאללה. "לבנון לא תהיה לעולם בשלום מלא כל עוד סוגיית חיזבאללה אינה נפתרת", אמר רוביו, והוסיף כי חיזבאללה נותר "הבעיה הגדולה ביותר" של לבנון. יחד עם זאת, רוביו אמר לאחר הפגישה שהיא הייתה "חיובית מאוד", והביע מחויבות אמריקאית לפעול מול ישראל להמשך הנסיגות ככל שההסכם יתקדם.

המהלך הצבאי שסיפק את הרקע לפסגה הוא תחילת הפעילות בשלושה כפרים שהוגדרו כ"אזורי פיילוט": פרון, סריפא וזוטר אל-ערביה. צבא לבנון נכנס לכפרים, הקים מחסומים ופרש בשטח. חשוב להדגיש: הכפרים אינם נמצאים בתוך השטח שבו שולטת ישראל כיום. צה"ל נסוג מכפר זוטר אל-ר'רבייה שנמצא בתוך שטח השליטה הישראלי, אך נשאר בסביבה לצורכי פיקוח ותצפית. המטרה היא לבחון את יכולתו של צבא לבנון לפעול כגורם הצבאי הרשמי היחיד באזור.

תזמון הנסיגה לא היה מקרי כלל. גורם מדיני המעורה במגעים אמר כי "בביירות ובירושלים נחושים להביא להתקדמות כדי להניע את התהליך" - תהליך שאמור בסופו של דבר להוביל לניטרול חיזבאללה, תחילה בדרום ואחר כך בשאר לבנון. ישראל ולבנון מנהלות כיום משא ומתן ישיר בתיווך אמריקאי, כולל פגישה בשבוע שעבר ברומא בין השגריר הישראלי יפתח לייטר לשגרירה הלבנונית נדה חמדה מואוואד. לפי גורמים ישראלים, הצדדים הגיעו להסכמה על שני אזורי הפיילוט הראשונים.

עאון מגיע לפגישה עם כמה דרישות נוספות שהוא צפוי להציג. לפי דיווח העיתון הלבנוני "א-דיאר", הוא ידרוש שאזורי הפיילוט ייושמו לפי החזון הלבנוני ולא הישראלי - כלומר, הנסיגה תתחיל משטחים שכבר כבושים על ידי ישראל, לא מאזורים שבהם כבר נמצא צבא לבנון. בנוסף, עאון צפוי לדחות בתוקף כל תפקיד ביטחוני או צבאי של סוריה בפירוק חיזבאללה - עמדה שמתנגשת ישירות עם בקשת טראמפ. הוא יתחייב לפתור את הסוגיה "אך ורק באמצעות מוסדות המדינה הלבנוניים".

הביקור בוושינגטון לא חולף ללא ביקורת בלבנון עצמה. שופר חיזבאללה, העיתון "אל-אח'באר", מתח ביקורת חריפה על עאון: לטענתו, הנשיא הגיע לארצות הברית ללא הישגים ממשיים, "העניק שורה של ויתורים בלי לקבל תמורה". העיתון אף ביקר את לבושו הלא-רשמי של עאון בפגישות ואת גודל המשלחת שלקח עמו, שכלל בני משפחה ויועצים - פרט שנתפס כבלתי הולם בזמן שלבנון שרויה במשבר כלכלי עמוק.

מנגד, ישנם גם "גזרים" שרוביו הציג בפני עאון: עידוד השקעות אמריקאיות בלבנון, הן מהממשל והן מחברות גדולות, ואפילו חידוש הטיסות הישירות בין ארצות הברית ללבנון שהופסקו לפני יותר מ-40 שנה. "זה לא רק עניין צבאי", אמר רוביו, "אלא כיצד נוכל לייצר יותר השקעות אמריקאיות ובינלאומיות בלבנון". לאחר הפגישה עם עאון, אמר רוביו: "אני חושב שעאון יוכל לחזור ללבנון ולומר לעם הלבנוני שהוא זה שמביא תוצאות חיוביות - לא חיזבאללה, לא איראן".

החשש הגדול שמרחף מעל כל ההסכמות הוא חיזבאללה. הארגון כלל לא היה צד להסכם המסגרת מה-26 ביוני ודחה אותו. חיזבאללה מתנגד לפירוק נשקו וטוען שכל עוד ישראל מחזיקה בשטח לבנוני אין בסיס לדרישה שיוותר על יכולותיו. ישראל מצדה הבהירה שלא תיסוג לחלוטין כל עוד חיזבאללה נשאר חמוש. לפי מקורות מדיניים, גם איראן עשויה להורות לחיזבאללה לבצע פרובוקציה שתפגע ביישום ההסכם, ואולי אף כסיוע לצד בעימות המתרחש מולה במפרץ. מגעים ישירים בין קציני צבא ישראל ולבנון שהיו אמורים להתקיים ביום שישי - טרם מאושר אם יתממשו בכלל.