איראן עמדה קרוב הרבה יותר משנדמה לפעולה צבאית ישירה נגד אוקראינה. על פי הדיווחים, בטהראן שקלו ברצינות לבצע תקיפה נגד נמל אוקראיני, כמהלך תגמול על רקע מתיחות שהצטברה בין הצדדים. התוכנית, שהייתה עלולה לגרור את המזרח התיכון לזירת העימות שמתנהלת באוקראינה כבר יותר משלוש שנים, נבלמה בסופו של דבר.
מה שעצר את איראן, כך נמסר, לא היה שינוי בכוונות אלא סבב שיחות מדיניות שהתקיים בין הצדדים המעורבים. השיחות, שפרטיהן המדויקים לא פורסמו במלואם, הצליחו להוריד את המתיחות מספיק כדי שהתוכנית הצבאית תרד מהפרק, לפחות בשלב הזה.
הדיווח מצטרף לתמונה רחבה יותר של מעורבות איראנית בזירה האוקראינית, מעורבות שברוב המקרים מתבטאת בתמיכה ברוסיה ולא בעימות ישיר מול קייב. איראן מואשמת כבר תקופה ארוכה באספקת כלי טיס בלתי מאוישים לרוסיה, כלים ששימשו בהתקפות נגד תשתיות אוקראיניות. תוכנית לתקיפה ישירה של נמל, אם אכן נשקלה ברמה המבצעית, מהווה הסלמה מסוג אחר לגמרי, מעבר לתמיכה העקיפה המוכרת.
השאלה המרכזית שנותרת פתוחה היא מה בדיוק עורר את הרעיון לתקוף את הנמל מלכתחילה. פעולת תגמול, כפי שהיא מתוארת, מרמזת על כך שהיה אירוע קודם שאיראן ראתה בו פגיעה בה או באינטרסים שלה, אירוע שהוביל לשקילת תגובה צבאית נגד יעד אוקראיני ולא נגד היעד המקורי. פרטים על אותו אירוע יוצא הדופן לא נמסרו.
הדיווח, שפורסם בעיתון האמריקאי "ניו יורק טיימס", מתבסס על גורמי מודיעין שציינו כי ציפו שאיראן תשגר טיל בליסטי בעל ראש קרב קטן לעבר אוקראינה. המטרה, לפי אותם גורמים, לא הייתה לגרום לנזק נרחב אלא להעביר מסר סמלי חד וברור. היעד שנשקל, כך עולה, היה אחד מהנמלים האוקראיניים בים השחור. הרקע לכל הפרשה מתחיל בשבת האחרונה, כאשר כלי טיס אוקראיניים מתאבדים תקפו ספינה איראנית בלב הים הכספי, ים המשמש את איראן ואת רוסיה כדרך לעקוף את המצור האמריקאי במיצרי הורמוז.
האיראנים טענו כי מדובר בספינת מסחר אזרחית לחלוטין, ולפי הטענה נהרג באירוע איש ים אחד, שלא היה קשור לפי הטענה לאף גוף רשמי באיראן. בטהרן תיארו את האירוע במילים חריפות, כ"חמור ביותר", וגררו את הנציג הדיפלומטי האוקראיני לשיחת נזיפה רשמית. סגן יושב ראש הפרלמנט האיראני לא בחר במילים מרוככות: "איראן לא תעמוד בשקט כנגד הפרובוקציה האוקראינית בים הכספי," הצהיר, והוסיף באיום גלוי: "אנחנו נדאג שהיא תתחרט על כך." מהצד השני, נשיא אוקראינה זלנסקי דחה את הגרסה האיראנית, וטען כי קייב השיגה "תוצאות חזקות מאוד" במבצע שכלל פגיעה באוניית מלחמה רוסית וכן בכלי שיט נוספים ששימשו להובלת ציוד צבאי הקשור לאיראן ולמשמרות המהפכה, בים הכספי.
מבחינת ההיגיון האסטרטגי, הימנעות מתקיפה בפועל משרתת את שני הצדדים. איראן, השרויה כבר תחת לחץ בינלאומי כבד בשל תוכנית הגרעין שלה ובשל התמיכה שהיא מעניקה לגורמים שונים באזור, אינה מעוניינת לפתוח חזית נוספת רחוקה מגבולותיה. פתיחת עימות ישיר עם אוקראינה, מדינה הנתמכת על ידי מערב שלם, הייתה עלולה להוסיף לאיראן אויב נוסף בדיוק בזמן שהיא זקוקה לכל שיתוף פעולה שהיא יכולה לקבל מרוסיה.
מנגד, גם לאוקראינה אין עניין להיגרר לעימות נוסף מול שחקן שאינו חלק ישיר מהמלחמה מולה היא נלחמת כבר שנים נגד רוסיה. כל חזית נוספת, ולו מוגבלת, מסיטה משאבים ותשומת לב מהמאבק המרכזי בגבול המזרחי.
הדיווח מעלה שאלות לגבי היקף התיאום הבלתי פורמלי שמתקיים מאחורי הקלעים בין גורמים שנחשבים יריבים גלויים. העובדה ששיחות מדיניות הצליחו לעצור תוכנית תקיפה שכבר נשקלה ברמה מעשית מרמזת על כך שקיימים ערוצי תקשורת פעילים, גם אם לא מוצהרים, בין טהראן לקייב או בין מתווכים מטעמן.
גורמים איראניים שצוטטו בדיווח הביעו תקווה שהסכסוך כולו יגיע לסיומו במסגרת פעולת התגמול המתוכננת. מנגד, גורמים מערביים הזהירו כי "קשה לחזות כיצד אוקראינה תגיב" אם איראן אכן תבצע את התקיפה, מה שמעיד על החשש מהסלמה שיוצאת משליטה. הפער העצום בין הגרסאות, כאשר אוקראינה מציגה את המבצע כהצלחה צבאית נגד יעדים רוסיים ואיראניים, בעוד איראן מתעקשת כי נפגעה ספינה אזרחית תמימה, ממחיש עד כמה שברירי המצב, וכיצד כל תגובה, גם אם סמלית באופיה, יכולה הייתה להצית עימות רחב בהרבה בין שתי המדינות.
בשלב זה לא ברור אם התוכנית ירדה מהפרק לחלוטין או שהיא רק הוקפאה עד להודעה חדשה, בהמשך לדינמיקה הנזילה שמאפיינת את מערכת היחסים בין איראן, רוסיה ואוקראינה מאז פרוץ המלחמה. גורמים מדיניים צפויים לעקוב בדריכות אחר כל סימן נוסף לחידוש הכוונות האיראניות, במיוחד אם המתיחות שהובילה לשקילת התקיפה תתעורר מחדש.
הדיווח על השקילה נותר חלקי, וסביר שפרטים נוספים על זהות הצדדים בשיחות ועל טיב האיום המקורי יתבררו בשבועות הקרובים.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה