חשד לתצהיר שקר לבג"ץ: היועמ"שית הורתה על בדיקה נגד הליכוד

פרשה מטלטלת מתגלגלת הערב במסדרונות הליכוד: היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה ופרקליט המדינה עמית איסמן הורו למשטרה לבדוק חשד חמור, האם מפלגת הליכוד הגישה לבג"ץ תצהיר שקר במסגרת הדיון על בחירת מבקר המדינה. במרכז הפרשה עומדת סתירה חזיתית בין גרסת ראשי המפלגה לבין עדותה של חברת הכנסת שרן השכל.

הכל התחיל בבחירות הסוערות למבקר המדינה, שבהן התמודד עורך הדין מיכאל ראבילו, פרקליטו האישי של ראש הממשלה נתניהו, מול שופט העליון בדימוס יוסף אלרון. ראבילו נבחר, אך הבחירה נפסלה על ידי בג"ץ אחרי שהתברר ששורת חברי כנסת צילמו את עצמם בקלפי, בניגוד גמור לחוק המחייב חשאיות מוחלטת בהצבעה. שופטי בג"ץ קבעו פה אחד כי נפל פגם מהותי בהליך, והורו על הצבעה חוזרת שטרם נקבע מועדה.

בתצהיר שהגישה מפלגת הליכוד לבית המשפט העליון נטען בתוקף כי איש לא הורה לחברי הכנסת לצלם את הצבעתם, וכי מי שבחר לתעד את עצמו עשה זאת מיוזמתו האישית בלבד. אלא שח"כ שרן השכל, בתצהיר משלים שהגישה במקביל, מסרה גרסה הפוכה לחלוטין: לדבריה, חברי סיעת תקווה חדשה נדרשו במפורש לצלם את הצבעתם ולהעביר את התיעוד ישירות לראש הממשלה, כהוכחה לתמיכה במועמד הליכוד.

הפער העצום בין שתי הגרסאות הוא שהוביל את היועצת המשפטית להורות על בדיקה משטרתית. בשלב זה השכל אינה חשודה, אך היא צפויה להיחקר בעדות פתוחה שבה תידרש לפרט את מלוא הידוע לה. אם תחזור בעדותה על טענתה כי ניתנה הוראה מפורשת לתיעוד ההצבעה, תתקבל החלטה האם להפוך את הבדיקה לחקירה פלילית של ממש בחשד להגשת תצהיר כוזב לבית המשפט העליון.

התנועה לאיכות השלטון, שדרשה בעבר לפתוח בחקירה פלילית, בירכה על הצעד ומסרה כי "אם יתברר שבית המשפט העליון הוטעה באמצעות תצהיר כוזב, לא מדובר רק בפגיעה בהליך המשפטי, אלא בפגיעה חמורה בשלטון החוק ובאמון הציבור". בתנועה הוסיפו כי יש לוודא שכל מי שמסר הצהרה שקרית לבית המשפט יישא באחריות מלאה.

ובזמן שהמשטרה בודקת מי שיקר למי, מתברר שדווקא ראבילו, שבחירתו הבעייתית הצית את כל הפרשה, הוא שמוביל כעת את המאבק המשפטי של הליכוד נגד השכל בזירה נפרדת לחלוטין. עורך הדין, יחד עם עורכי הדין רועי שכטר ואופק ברוק, הגיש בשם הליכוד תגובה מקדמית לבג"ץ ובה ביקש לדחות על הסף את עתירתה של השכל, הדורשת השלמת מיזוג רשמי בין הליכוד לתקווה חדשה שיאפשר לה לקבל מימון מפלגות כסיעת יחיד.

בליכוד טוענים כי ההסכם בין הסיעות, שנחתם במרץ 2025, הותנה בשני תנאים שטרם התקיימו, אישור מרכז הליכוד ואישור ועדת הכנסת, וכי ביולי האחרון הוסכם בין הצדדים לרוץ יחד בבחירות בלי להשלים מיזוג פורמלי. לפי המפלגה, מדובר בהחלטה משותפת לשנות את אופן היישום, ולא בהפרת הסכם, ולכן אין להשכל זכות למימון מפלגות. במפלגה אף הרחיקו לכת וטענו כי כל מטרת העתירה היא לזכות שלא כדין ביחידת מימון, ולא מיזוג אמיתי.

בהליכוד גם דחו שוב בתוקף את הטענה בדבר ההוראה לצלם את ההצבעה, ומסרו כי "השכל ממילא לא פירטה מי נתן לה את ההוראה". בתגובה הרשמית לבג"ץ צוין כי בעבר כבר הוגשו תצהירים של ממלא מקום מנכ"ל הליכוד ושל חברי כנסת, לפיהם הצילומים נעשו ביוזמת חברי הכנסת בלבד, ללא כל דרישה מצד המפלגה או ראש הממשלה.

בימים הקרובים צפויה השכל להגיע למסירת עדות פתוחה בפני חוקרי המשטרה, שם תידרש להציג את מלוא הראיות שבידיה. ההכרעה הסופית, האם ייפתח נגד מי מהצדדים תיק פלילי בחשד להטעיית בית המשפט העליון, תתקבל רק לאחר שתישמע גרסתה מול התצהירים שכבר מונחים על שולחן בג"ץ.