מנכ"ל מועצת השלום, ניקולאי מלאדנוב, נפגש היום (שני) עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ודרש ממנו להפסיק את התקיפות ברצועת עזה. זאת כדי לאפשר את הכניסה ל-14 ימי הפסקת האש שאמורה להוביל לתחילת יישום ההסכם מול חמאס. כך מסר גורם המעורה בפרטים.
צילום: נוצר באמצעות AI"תפסיקו את התקיפות בעזה, כפי שהתחייבתם בהסכם", אמר מלאדנוב במסר ישיר שכוון לראש הממשלה עצמו. לדבריו, הפסקת האש שעליה חתמה ישראל מחייבת אותה, ועל הממשלה לעמוד בכל סעיפי ההסכם ולא לבחור מהם באופן חלקי. מועצת השלום היא אחד הארגונים הוותיקים בישראל הפועלים לקידום הסכמי שלום והסדרים דיפלומטיים באזור, והוא מרבה להתבטא בפומבי כאשר הוא סבור שהמדיניות הרשמית סוטה מהמסלול הדיפלומטי שנקבע.
גורמים דיפלומטיים מזהירים כי כל פעולה צבאית החורגת מהמתווה שנקבע עלולה לשמש עילה לצדדים אחרים לטעון שישראל היא זו שמפרה את ההסכם, ולא הצד השני. מבחינה זו, הקריאה להפסקת התקיפות אינה רק עניין הומניטרי או מוסרי, אלא גם שאלה של מיצוב מדיני ובינלאומי.
לפי אותו גורם, ישראל לא מאמינה שהתרחיש הזה, של פירוק חמאס מנשקו, אכן יצא לפועל. מדובר בפער עמוק בין הציפיות של מועצת השלום לבין ההערכה המבצעית בירושלים. ישראל עומדת על עמדתה: רק לאחר שיוסר האיום מצד הארגון, צה"ל ייסוג מהשטח.
בזמן שמלאדנוב ואנשי הבית הלבן מנסים לקדם את החזון השאפתני של ממשל טראמפ, צה"ל ממשיך לפעול בשטח בלי הפסקה. החזון כולל פירוק חמאס מנשקו, העברת השלטון לגוף פלסטיני טכנוקרטי, הקמת כוח בינלאומי ברצועה והפיכת עזה מזירת טרור לאזור משוקם. אלא שהמציאות בשטח מספרת סיפור אחר לגמרי.
ביומיים האחרונים הודיע צה"ל על שורת חיסולים ממוקדים של מחבלים מחמאס, מהג'יהאד האסלאמי ומ"צבא האסלאם". בין המחוסלים היו גם מפקדי שטח ומחבלי נוח'בה שהשתתפו בטבח השבעה באוקטובר. הפעולות הללו ממשיכות במקביל למגעים המדיניים סביב הפסקת האש.
לפי הודעות צה"ל, כל מי שחוסל היה מעורב בקידום מתווי טרור נגד כוחות צה"ל ואזרחי ישראל. התקיפות בוצעו, כך נמסר, כדי להסיר איום מיידי וממשי. צה"ל הדגיש כי כוחותיו פרוסים ברצועת עזה בהתאם להסכם הקיים, וימשיכו לפעול נגד כל איום ביטחוני שיזוהה בשטח.
מבחינת ישראל אין כאן סתירה בין המהלך המדיני לפעילות הצבאית. עמדת ירושלים ברורה: גם אם מתקיים תהליך מדיני מול חמאס ברקע ההסכם, אין בכך כדי לוותר על הזכות לפעול נגד מחבלים שממשיכים לתכנן פיגועים. זו בדיוק הנקודה שבה מתחדד הפער בין מועצת השלום לבין הצבא.
הפער הזה מייצג את המתח המרכזי סביב ההסכם כולו: מצד אחד רצון אמריקני לקדם מהלך מדיני שאפתני שיוביל להרגעה ברצועה, ומצד שני עמדה ישראלית שרואה בהמשך הפעילות הצבאית תנאי הכרחי לביטחון. ככל שחולפים הימים, נראה שהפער הזה רק הולך ומתרחב, ולא מצטמצם כפי שמועצת השלום מקווה.
בימים הקרובים צפויות התפתחויות נוספות סביב לחץ אמריקני על ישראל לצמצם את הפעילות הצבאית ברצועה, זאת במקביל להמשך פעולות צה"ל נגד מחבלים בשטח.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה