יושב ראש מפלגת ישר, גדי איזנקוט, בחר במקום הכי כואב שיש כדי לזרוק פצצה פוליטית. בקיבוץ ניר עוז, בין הבתים השרופים והכיתובים בספריי שמסמנים אילו חדרים כבר נסרקו מחיפוש מחבלים, הציג היום איזנקוט את טיוטת המתווה שלו להקמת ועדת חקירה ממלכתית לטבח ה-7 באוקטובר. לצידו עמד שורד השבי גדי מוזס, שבחר לחזור לגור באותו קיבוץ שממנו נחטף.
איזנקוט לא חסך מילים. "כשלוש שנים לאחר המחדל, נתניהו וממשלתו עדיין בורחים מאחריות, בורחים מהאמת", אמר, והוסיף שאם לא היה חשש מחשיפת האמת, "הם לא היו מנהלים יום יום קמפיינים שקריים על האמת בדיעבד, אלא היו פשוט פותחים את הפרוטוקולים". לדבריו פרסום המתווה כבר עכשיו, לפני שהוא מאושר, נועד למנוע ניסיון "לקעקע את הרצון לספר לכולנו שהייתה בגידה ביום הזה".
המתווה, שמבוסס על יוזמה של מוזס והיועץ המשפטי לשעבר של המטה לביטחון לאומי, עורך הדין גיל אבריאל, אמור לפי איזנקוט להיות ההחלטה הראשונה שתאושר בישיבת הממשלה הראשונה שהוא ינהל, אם ירכיב אותה. הוועדה תיבחן לא רק את יום הטבח עצמו אלא עשור שלם אחורה, החל מסיום מבצע צוק איתן: תפיסת הביטחון מול חמאס, היערכות צה"ל והמודיעין, יחסי העבודה בין הדרג המדיני לצבאי, קבלת ההחלטות בנוגע למטרות המלחמה והשבת החטופים, ותפקוד מערך ההסברה. לפי הטיוטה תהיה לוועדה גם סמכות לבדוק אם אי יישום המלצות של ועדות חקירה קודמות תרם למחדל.
אלא שבעיון מדוקדק במסמך עולה פרט שעלול להצית סערה בפני עצמו. המנדט המוצע אינו כולל הוראה מפורשת לחקור את השתלשלות הקרבות בתוך היישובים עצמם, ואת השאלה הבוערת מכולן: איפה היה צה"ל בשעות הטבח. גם סוגיית ההתנתקות מרצועת עזה אינה מוגדרת כנושא חקירה עצמאי, אלא רק כ"רקע דברים" שהוועדה תזכיר בדרך אגב. מדובר בפער משמעותי, שכן דווקא השאלה מדוע לקח לכוחות הצבא שעות ארוכות כל כך להגיע לישובים כמו ניר עוז היא זו שמעסיקה את משפחות הנרצחים והחטופים יותר מכל.
איזנקוט עצמו לא חמק מביקורת. מתנגדיו מזכירים שבתקופת כהונתו כרמטכ"ל בין השנים 2015 ל-2019 הוא הוביל את תוכנית "גדעון", שבמסגרתה צומצמו כוחות יבשה, והיה שותף לתפיסה שלפיה ניתן להרתיע את חמאס ולנהל מולו מדיניות של הכלה, אותה תפיסה שקרסה ב-7 באוקטובר. תומכיו משיבים שהאחריות מתחלקת בין דרגים רבים לאורך יותר מארבע שנים שבהן כיהנו ממשלות, שרי ביטחון ורמטכ"לים נוספים.
בדבריו בניר עוז לא חסך איזנקוט גם מנתניהו עקיצות פוליטיות ישירות. "יש לו שלושה מוטיבים שחוזרים אצלו בכל סבב בחירות. האחד הוא שרק הוא יודע להביא ביטחון. אנחנו רואים את התוצאה של זה מאחוריי", אמר והצביע על הבתים השרופים לצדו. הוא המשיך וטען שראש הממשלה מנצל את הפחד מהקמת מדינה פלסטינית ומשיתוף פעולה עם המפלגות הערביות, "תמוה, כי הוא זה שהלך לשוחח עם מנסור עבאס". איזנקוט הוסיף גם כי "בניגוד לישראל, לא ראיתי את חמאס כשותף אף פעם, ולא טוב לנו שהוא יהיה השליט ברצועת עזה", והדגיש כי מטרות המלחמה מול הארגון טרם הושגו.
מוזס, שנשא דברים לצד איזנקוט, התמקד בכאב האישי. "אני מודה לך על פועלך להקמת ועדת חקירה ממלכתית", אמר לאיזנקוט, והוסיף כי "בלי ועדת חקירה ממלכתית אין ולא תהיה תחושת ביטחון לתושבי העוטף". לדבריו כרבע מתושבי ניר עוז נרצחו או נחטפו באותו יום, ורבים מהחברים עדיין מסרבים לחזור לבתיהם. "לא כולם יחזרו", אמר בעצב.
לפי הטיוטה הוועדה תוקם מכוח חוק ועדות חקירה, כשנשיא בית המשפט העליון ימנה את יושב הראש ואת חבריה, בהיוועצות עם המשנה לנשיא, נשיא המדינה ויושב ראש הכנסת. הוועדה תמנה חמישה חברים, תהיה רשאית להקים ועדות משנה מקצועיות, ותידרש להגיש דוח ביניים תוך שנה במידת הצורך. המתווה יעמוד להערות הציבור עד אוקטובר 2026, לפני גיבוש נוסח סופי. חשוב לציין כי הקריאה לוועדת חקירה ממלכתית אינה חדשה, נפתלי בנט, יאיר לפיד, אביגדור ליברמן ויאיר גולן כולם הצהירו בעבר על כוונה דומה, אך איזנקוט הוא הראשון שמפרסם טיוטה מפורטת ופתוחה להערות עוד לפני שהוא בכלל ראש ממשלה.
כעת נותר לראות אם הפער בין ההצהרות הדרמטיות בשטח ההריגות לבין הניסוח הזהיר במסמך, שמותיר את צה"ל מחוץ לחקירה הישירה של שעות הטבח, יעורר ביקורת נוספת ככל שהמתווה ייחשף לעיני הציבור הרחב.
**סיכום:** איזנקוט הציג בניר עוז מתווה לוועדת חקירה ממלכתית שתוקדש לעשור שקדם לטבח, אך המסמך נמנע מלהטיל חובת חקירה מפורשת על התנהלות צה"ל בשעות הטבח עצמן.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה