ראש המוסד רומן גופמן הדיח בשבוע האחרון שני בכירים מרכזיים בארגון, על רקע הכישלון ליישם את התוכנית להפלת המשטר באיראן. ראש מנהלת המודיעין וראש אגף איראן, ששניהם היו מעורבים בגיבוש התוכנית, פוטרו מתפקידיהם, וההחלטה גררה תסיסה חריגה בתוך המוסד.
שני המודחים כיהנו בתפקידיהם תקופה קצרה יחסית, אחרי שצמחו בארגון מתפקידים זוטרים ועד לדרגת ראש אגף וראש מנהלת. גורמים שמכירים אותם מתארים אותם כאנשי מקצוע מוערכים שהקדישו את חייהם לביטחון המדינה, ומתקשים להבין את ההחלטה.
בכיר לשעבר במוסד תיאר את חומרת המהלך במילים חדות. "האירוע אינו נמצא, אפילו לא בתחתית הרמה הערכית של המוסד", אמר. לדבריו, "המבצע המדובר לא נכשל, הוא לא בוצע במלואו מסיבות שונות. וגם אם היה נכשל, אני לא זוכר אירוע שבו הודח ראש אגף על כישלון מבצע שלא נעשה בזדון".
אותו בכיר הזהיר מפני ההשלכות ארוכות הטווח של המהלך. "מה שמטריד אותי יותר מכל הוא מה שיהיה בארגון ביום שאחרי, מה אנשים יגידו בדיונים", אמר. "אם אנשים יחששו להגיד את עמדתם, הארגון הזה מחוסל. אין לו טנקים או מטוסים, רק אנשים".
לפי הדיווחים, המבצע גובש לבקשת הדרג המדיני כמהלך משלים לפעילות הישראלית נגד איראן, ואושר בכל הדרגים הרלוונטיים, גם בארגון וגם בדרג המדיני. אלא שהוא לא יצא לפועל בסופו של דבר, בעיקר בשל התנגדות של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שהחליט לא לתת לו אישור סופי.
גורמים במוסד טוענים כי האחריות לשכנע את הנשיא האמריקאי ולמנוע התנגדות בינלאומית למהלך לא הייתה מוטלת על ראשי האגפים שהודחו, אלא על הדרג המדיני, ובראשו ראש הממשלה נתניהו. "נתניהו היה צריך להטיל את כובד משקלו ולגרום לכך שהתוכנית תצליח. במקום לקבל אחריות הוא בחר להשפיל שני ראשי אגפים שאסור להם לענות לו", אמר גורם בארגון.
תפקידו הקודם של גופמן מעורר תהיות נוספות בקרב המבקרים. עד שנתמנה לראש המוסד, שימש גופמן כמזכיר הצבאי של ראש הממשלה, ובאותו תפקיד היה מעורב באופן ישיר בדיונים על התוכנית המבצעית. גורמים שהיו בחדרים הסגורים טוענים כי גופמן היה תומך נלהב בתוכניות שהוצגו, ובעיקר בתוכנית שכונתה "התוכנית הכורדית", ואף דחף להקדים את המבצע.
הפרשן אבנר וילן התייחס לסוגיה וכתב כי ההחלטה הסופית הייתה תמיד בידי ראש הממשלה, וכי גופמן ישב בחדר בעת קבלת ההחלטות בתפקידו הקודם. וילן הדגיש כי תפקיד המזכיר הצבאי אינו טכני בלבד, אלא כולל גם אחריות להפעיל שיקול דעת ולשאול שאלות. לדבריו, גם ראש המועצה לביטחון לאומי דאז צחי הנגבי טען בזמנו כי התוכנית אינה ריאלית, וגם המודיעין האמריקאי שלל אותה, כך שההערכות השליליות היו ידועות מבעוד מועד לממשלה.
מנגד, גורמים ביטחוניים מסרו כי הכימיה בין גופמן לשני הבכירים לא הייתה תקינה מתחילת הדרך, וכי סיום כהונתם נעשה בהסכמה, כשהם עשויים להישאר בארגון בתפקידים אחרים. לדברי אותם גורמים, המהלך הוא חלק מארגון מחדש כללי במוסד ולא צעד עונשי. מקורבי גופמן דחו את ההאשמות לגמרי, וטענו שהוא רוצה לרענן את השורות בנושא האיראני, וכי לאחר פגישות רבות עם שני הבכירים הגיע למסקנה שגישתם לא מתאימה לתפיסת העבודה שהוא מבקש להוביל.
הפרשה מצטרפת לביקורת רחבה יותר על התנהלות הדרג המדיני והדרג המקצועי אחרי המערכה עם איראן, על רקע שאלות שעולות סביב זהות האחראים לכישלון התוכנית ולמשמעותה מבחינת מעמדה של ישראל בזירה הבינלאומית. בקרב עובדי המוסד קיים חשש שהמהלך יפגע בנכונות של אנשי מקצוע להביע דעה עצמאית בדיונים עתידיים, נכון להשלכה שיכולה לפגוע ביכולת התכנון והביצוע של הארגון.
בשלב זה לא נמסרה תגובה רשמית של המוסד לטענות שהועלו, וההערכה היא כי הסערה הפנימית בארגון תימשך בימים הקרובים, במיוחד על רקע קרבת מועד הבחירות והצורך של הדרג המדיני להציג הישגים בטיפול באיום האיראני.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה