מדינה ערבית לשכנתה: חתמו על הסכם שלום עם ישראל כהסוואה למלחמה

שיח מטריד ומדאיג נחשף הבוקר, אחרי שהצנזורה הצבאית התירה לפרסמו רק כעת. גורמים בכירים באחת ממדינות ערב פנו למקבילים שלהם במדינה שכנה בהצעה קיצונית: לחתום על הסכם שלום עם ישראל, ולהפר אותו במלחמה כשיהיה לכם נוח.

מדובר בשיח שהתקיים בין גורמים ממדינות באזור, ובמהלכו נדון תרחיש שבו הסכם שלום עם ישראל לא נועד ליצור נורמליזציה אמיתית ויציבה, אלא לשמש כתחכום אסטרטגי. הרעיון שהועלה הוא שהחתימה על ההסכם תשמש כלי להרגעת ישראל ולהשגת יתרון מדיני וכלכלי, כאשר בפועל המדינה החותמת תשמור לעצמה את האופציה לפתוח במלחמה כשהתנאים יבשילו לכך.

בשל מגבלות הצנזורה, לא ניתן בשלב זה לפרסם את זהות המדינות המעורבות בשיח. עם זאת, נמסר כי מדובר במדינה ששמה עלה בשנים האחרונות כמועמדת פוטנציאלית להצטרפות להסכמי נורמליזציה עם ישראל.

ההצעה שהועברה, לפי מה שנחשף, הייתה ברורה וישירה: לחתום כעת על הסכם שלום עם ישראל, מתוך כוונה עתידית להפר אותו ולפתוח במלחמה כאשר יהיה בכך אינטרס אסטרטגי או צבאי. תרחיש שכזה, אם התקיים בפועל, מציב סימני שאלה כבדים על עומק הכוונות מצד חלק מהגורמים באזור, גם כשמדובר בשיח דיפלומטי המוצג כלפי חוץ כחיובי ומתקדם.

הרקע לפרסום מגיע על רקע ההיסטוריה הרגישה של הסכמי השלום בין ישראל למדינות ערב. הסכמי אברהם, שנחתמו בשנת 2020 בתיווך ארצות הברית, סימנו נקודת מפנה משמעותית ביחסי ישראל עם העולם הערבי. במסגרת ההסכמים כוננו ישראל ואיחוד האמירויות ובחריין יחסים דיפלומטיים מלאים, לראשונה מזה שנים.

בהמשך להסכמים הצטרפו גם מרוקו וסודאן למהלך הנורמליזציה. עם זאת, במקרה של סודאן, התהליך לא הבשיל במלואו ונותר תקוע בשלבים מוקדמים, על רקע חוסר יציבות פוליטית ומשברים פנימיים במדינה.

לפני הסכמי אברהם, מצרים וירדן היו במשך עשרות שנים המדינות הערביות היחידות שקיימו עם ישראל יחסי שלום רשמיים ומלאים. הסכם השלום עם מצרים נחתם עוד בשנת 1979, והסכם השלום עם ירדן נחתם בשנת 1994. שני ההסכמים הללו נחשבים עד היום לעמודי תווך מרכזיים ביציבות האזורית, אף שגם הם עברו לא פעם תקופות של מתיחות ומשברים.

הפרסום המחודש על השיח המטריד מעלה שאלות קשות בנוגע לאמון שניתן לתת להסכמי שלום עתידיים באזור, ומצטרף לשורת אירועים בשנים האחרונות שבהם עלו חששות בקרב גורמי ביטחון בישראל מפני ניסיונות של גורמים עוינים להשתמש בכלים דיפלומטיים כדי להסוות כוונות צבאיות.

בשלב זה לא ידוע אם התקבלה תגובה רשמית מצד מי מהמדינות המעורבות, וגם לא ברור אם התרחיש שהועלה בשיח תורגם בפועל למדיניות רשמית. עם הסרת מגבלות הצנזורה בעתיד, צפויים להיחשף פרטים נוספים על זהות הגורמים המעורבים ועל ההקשר המלא של השיח.