בן גביר תוקף: הליכוד מתכנן להקים ממשלה עם איזנקוט

השר איתמר בן גביר יצא בהתקפה חריפה על מפלגת הליכוד, וטען כי הסלוגן החדש שבחרה, "ממשלה לאומית רחבה", אינו סתם מסר בחירות. לדבריו, זהו רמז ברור לכוונה של ראש הממשלה בנימין נתניהו להקים אחרי הבחירות קואליציה משותפת עם יושב ראש מפלגת ישר, גדי איזנקוט.

צילום: נוצר באמצעות AI

"סלוגן הליכוד מטריד מאוד ומשקף את כוונת ראש הממשלה להקים ממשלה עם איזנקוט", נמסר בהודעה שפרסמה עוצמה יהודית. במפלגה לא הסתפקו באזהרה כללית, ופרשו תרחיש דרמטי: לטענתם, ממשלת אחדות עם איזנקוט תביא ל"קבורה מוחלטת" של הרפורמה המשפטית שהליכוד קידם, ותחזק את מעמדם של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה ונשיא בית המשפט העליון יצחק עמית.

"ממשלת אחדות עם איזנקוט תהיה קבורה לרפורמה המשפטית, וניצחון מוחלט לגלי בהרב-מיארה ויצחק עמית", תקפו בעוצמה יהודית. המסר מכוון בבירור לבסיס התמיכה של הימין, שראה ברפורמה המשפטית אחד הפרויקטים המרכזיים של הקדנציה הנוכחית.

בן גביר לא הסתפק במתקפה על נתניהו, ופנה גם ישירות נגד איזנקוט ויושב ראש כחול לבן בני גנץ. השר הגדיר את השניים כ"שמאל על מלא", וטען כי בתקופה שכיהנו בממשלת החירום הם טרפדו שורת מהלכים צבאיים משמעותיים: כיבוש ציר פילדלפי, כיבוש רפיח, הקמת רצועת הביטחון בלבנון, חיסול חסן נסראללה ומבצע הביפרים.

עוד טען השר לביטחון לאומי כי איזנקוט וגנץ "דרשו כניעה מוחלטת לדרישות חמאס" במהלך המשא ומתן על העסקאות. בסיום דבריו, הבהיר בן גביר את הקו האדום שלו: "לציבור הימני מגיעה ממשלת ימין בלבד". במפלגתו הוסיפו את אותו הניסוח בדיוק: "לבוחרי הימין מגיעה ממשלת ימין".

בעוצמה יהודית מבקשים במהלך הזה למקד את שיח הבחירות בשאלה שמטרידה חלקים במחנה הימין: האם נתניהו מתכנן, בסתר, לצרף לקואליציה גורמים ממרכז המפה הפוליטית לאחר יום הבחירות. המסר של המפלגה מציב את האפשרות הזו כאיום קיומי על מדיניות הימין, ומאותת כי הנושא צפוי להיות אחד ממוקדי העימות הפנימיים בגוש לאורך הקמפיין.

במקביל למלחמת המילים הפוליטית, סקר חדש שנערך בקרב 1,062 מתפקדי הליכוד לקראת הפריימריז חושף תמונה מפתיעה של מפת הכוח במפלגה. הסקר, שבוצע על ידי ד"ר נמרוד ניר ממכון "אגם", בוחן את מדד "הקולות החופשיים", ללא השפעת דילים או קבוצות לחץ מאורגנות.

בראש הדירוג ניצב יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה עם 73% תמיכה, ומיד אחריו חברת הכנסת טלי גוטליב עם 70% וחבר הכנסת בועז ביסמוט עם 69.2%. את המקומות הבאים תופסים השר אלי כהן עם 64.8%, ומשה סעדה ועמיחי שיקלי שזוכים ל-57.1% תמיכה כל אחד.

מנגד, שמות בכירים ומוכרים נמצאים דווקא במקומות נמוכים באופן חד. שר הביטחון ישראל כ"ץ זוכה ל-40.5% תמיכה בלבד ומדורג במקום ה-13 במדד, נתון שמתרגם למקום ה-19 ברשימה המשוקללת. השר ניר ברקת נמצא במקום ה-15, יואב קיש במקום ה-16 ואבי דיכטר במקום ה-18. השר מיקי זוהר נדחק אף יותר, למקום ה-26 עם 14.5% בלבד, דוד ביטן למקום ה-32, ויושב ראש מרכז הליכוד חיים כץ זוכה לתמיכה של 6% בלבד ומדורג במקום ה-35 בלבד.

הנתונים האלה עשויים להתברר כמשמעותיים במיוחד, שכן אירוע הפריימריז כולל כ-40 מתמודדים מכהנים. אם תרחיש של 30 מנדטים בבחירות יתממש, כחצי מהשרים וחברי הכנסת הנוכחיים של הליכוד לא יכהנו בכנסת הבאה. בנוסף, סקר נפרד שנערך בקרב מצביעי הליכוד בחן את הסיכויים של המפלגה החדשה שהקימו גלעד ארדן ויולי אדלשטיין, ומצא כי רק 3.9% ממתפקדי הליכוד מייחסים סבירות גבוהה לכך שיצביעו לה, לעומת 14.8% בקרב מצביעי המפלגה הרחבים יותר.

ההתגוששות בתוך הליכוד, לצד המתקפה של עוצמה יהודית על כוונות נתניהו, מסמנת מערכת בחירות פנימית סוערת בימין עוד לפני שהקמפיין הרשמי יצא לדרך. השאלה מי ימשיך להוביל את המפלגה, ועם מי היא תבחר להתחבר אחרי הבחירות, צפויה להישאר בליבת השיח הפוליטי בחודשים הקרובים.