קיר ריק בסלון הוא אחת הבעיות הכי נפוצות בבתים שלנו. קונים תמונה או פוסטר יפה, תולים אותו כמו שהוא, ובסוף זה נראה סתמי ולא גומר את החלל. אצלי בבית זה קרה בדיוק ככה, עד שגיליתי שהבעיה אף פעם לא הייתה התמונה עצמה, אלא הדרך שבה היא תלויה.
הטריק הכי פשוט וזול שמשנה הכל הוא מסגור נכון. תמונה או הדפס בלי מסגרת, או במסגרת דקה וזולה, תמיד ייראו כמו פוסטר מהחנות בקניון. אבל אותה תמונה בדיוק, במסגרת עבה יותר, בצבע אחיד כמו שחור מט או עץ טבעי, פתאום נראית כמו יצירה שקנו בגלריה. אני קונה מסגרות במחירים נמוכים בחנויות כמו איקאה או בהום סנטר, ומחליפה את המסגרת הפלסטיקית הדקה שמגיעה עם ההדפס במסגרת קצת יותר רצינית. ההבדל במחיר הוא לפעמים עשרות שקלים בודדות, וההבדל במראה הוא עצום.
הטריק הפשוט שהופך תמונות זולות לנראות יקרותעוד דבר שממש משנה את התמונה, תרתי משמע, הוא הפספרטו, כלומר המרווח הלבן סביב התמונה בתוך המסגרת. חנויות מסגור מקצועיות עושות את זה בעצמן, אבל אפשר גם לקנות פספרטו מוכן במידות סטנדרטיות ולהרכיב לבד. המרווח הלבן נותן לעין מקום לנוח, ופתאום גם הדפס פשוט שהודפס בבית נראה כמו הוא שייך לקיר בבית מלון יוקרתי. אני עשיתי את זה עם כמה הדפסים שהורדתי מהאינטרנט והדפסתי בדפוס מקומי, וכשהוספתי פספרטו לבן במסגרת שחורה, האורחים בבית שאלו אותי איפה קניתי את היצירה.
גם המרחק בין התמונה לקיר משנה. תמונה שתלויה ממש צמוד לקיר בלי צל נראית שטוחה. אם משתמשים בווים שמרימים מעט את המסגרת מהקיר, נוצר צל עדין שנותן עומק, בדיוק כמו בגלריות אמנות. זה טריק שמעצבי פנים משתמשים בו כל הזמן ולרוב אף אחד לא שם לב למה בדיוק זה עובד, רק שזה נראה טוב יותר.
כשתולים כמה תמונות ביחד, יש כלל פשוט שממש עוזר: לשמור על אותו צבע מסגרת בכל הפריטים בקבוצה, גם אם התמונות עצמן שונות לגמרי בסגנון ובנושא. אחידות במסגרות יוצרת תחושה שהקיר תוכנן במכוון, ולא שפשוט תלו עליו כל מה שהיה בבית. אני עשיתי את זה במסדרון אצלי עם שלוש תמונות שונות לגמרי בתוכן, אבל כולן במסגרת עץ בהיר, וזה נראה כאילו מישהו תכנן את זה בכוונה.
טריק אחרון, ואולי הכי חשוב, הוא לא לפחד מגודל. תמונה קטנה על קיר גדול תמיד תיראה אבודה וזולה, גם אם היא יקרה. עדיף תמונה אחת גדולה, גם אם היא הדפס פשוט, מאשר כמה תמונות קטנות שמפוזרות בלי כיוון. חוק אצבע שאני עובדת לפיו הוא שהתמונה צריכה לתפוס בערך שני שליש מרוחב הרהיט שמתחתיה, כמו ספה או שידה.
בסוף, ההבדל בין קיר שנראה כמו מהודו לקיר שנראה כמו מגזין עיצוב לא תלוי בכמה שילמנו על היצירה עצמה. הוא תלוי בפרטים הקטנים סביבה, מסגרת, מרווח, צל וגודל נכון. וזה בדיוק סוג הטיפ שאני הכי אוהבת לשתף, כזה שלא עולה הרבה אבל משנה הרגשה שלמה בבית.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה