צה"ל הודיע כי אותר קברו של שלמה חיימסון ז"ל, חלל צה"ל שנפל בשנת 1948 ומקום קבורתו לא היה ידוע במשך כמעט 78 שנים. חיימסון נהרג מירי שומרי מחנה המעצר קראולוס בקפריסין, במהלך ניסיון בריחה מהמחנה. בחקירה שנערכה בשנים האחרונות נקבע כי הוא קבור בקבר מספר 11, שורה 2, בחלקת המעפילים בבית הקברות בחיפה.
חיימסון נולד בשנת 1930 ברומניה. באבו נספה במלחמת העולם השנייה, והוא החליט לעלות ארצה עם אמו איטה וחברתו פרלה על אוניית המעפילים "פאן יורק", שנקראה גם "קיבוץ גלויות". האונייה נתפסה בידי חיילי המנדט הבריטי, ונוסעיה גורשו לקפריסין. במחנה המגורשים הצטרף חיימסון לשורות המגינים, שפעלו תחת חסות ארגון ההגנה, והכשיר את עצמו להיות לוחם עם עלייתו הצפויה ארצה.
עם הקמת המדינה שוחררו אמו וחברתו של חיימסון ועלו ארצה, במסגרת גרעין שיועד להקמת קיבוץ מגן בנגב המערבי. בספטמבר 1948 נודע לו כי נולדה בתו מרים, והוא החליט לברוח מהמחנה ולעלות ארצה כדי לפגוש אותה. בליל כ"ו באלול תש"ח, בין ה-29 ל-30 בספטמבר 1948, הצטרף חיימסון לשמונה מחבריו במחנה. הם פרצו את גדרות המחנה וניסו להימלט, אך התגלו בידי שומרי המחנה שפתחו לעברם באש. חיימסון נפל מהירי, וחבריו נתפסו והוחזרו למחנה.
למחרת נקבר חיימסון בבית הקברות היהודי בעיירה מארגו שבקפריסין, ששימש את התושבים היהודים המקומיים ולימים גם את הנפטרים מקרב המעפילים. המצבה שהוצבה על קברו לא נשאה כל כיתוב, מכיוון שאנשי המחנה לא הכירו את זהותו.
בשנת 1970, בעקבות בקשת המעפילים להעלות ארצה את הנקברים בקפריסין, הטילה ממשלת ישראל את המשימה על משרד הביטחון וצה"ל באמצעות הרבנות הצבאית. במסגרת מה שנקרא "מבצע מארגו" הועלו ארצה 163 נקברים, מהם כ-120 שזהותם לא הייתה ידועה. הם נקברו בחלקה מיוחדת בבית הקברות בחיפה, רובם כאלמונים, וביניהם גם חיימסון.
בשנת 2010 יזם אמיר רוגל, ממקימי עמותת מעפילי קפריסין, מיזם לזיהוי הנפטרים ורישום שמותיהם על גבי המצבות. במסגרת המיזם התברר כי חיימסון מוכר כחלל מערכות ישראל, ונוצר קשר עם האגף להנצחת החייל במשרד הביטחון במטרה לאתר את קברו, בשיתוף הענף לאיתור נעדרים בצה"ל.
בשנת 2023 הוקם בענף אית"ן צוות חקירה מיוחד, שביצע פעולות מאומצות לאיתור מקום קבורתו של חיימסון. החקירה כללה איתור וניתוח מסמכים מארכיונים ברחבי העולם, גביית עדויות, שחזור ופענוח תמונות מהתקופה וביצוע סקרים ארכיאולוגיים. כלל הממצאים הובילו למסקנה, בשיתוף הרבנות הצבאית, כי חיימסון נקבר במארגו, וכי בשנת 1970 הועלו עצמותיו ארצה ונקברו בחלקת המעפילים בחיפה. ראש אגף כוח האדם קיבל את מסקנת צוות החקירה ואישר את הצבת המצבה על קברו.
בני משפחתו של חיימסון, ובהם בתו מרים, נכדיו וניניו, המתגוררים כיום בריו דה ז'ניירו שבברזיל, התבשרו על סיום החקירה ופענוח מקום קבורתו. הבשורה נמסרה להם בנוכחות נספח צה"ל בברזיל, אלוף-משנה אורי רון, ובראשות קצינת משאבי האנוש הראשית וראש חטיבת הנפגעים, תת-אלוף עדנה איליה. "שבעים ושמונה שנים חלפו מאז נפל שלמה חיימסון ז"ל במחנה הגירוש, והחוב המוסרי שלנו לזכרו ולמשפחתו לא פסק ולו לרגע", אמרה איליה. "אמש, כשנספח צה"ל עמד במדים בבית המשפחה בריו דה ז'ניירו ומסר לבתו ולצאצאיו את הבשורה, חבק העבר את ההווה. המפגש המרגש הזה, מעבר לאוקיינוס, הוא עדות חיה לכך שצה"ל לעולם אינו נוטש את לוחמיו, גם בחלוף עשרות שנים".
המשפחה מסרה בתגובה: "אנו נרגשים עמוקות, מסופקים ומודים לנצח על המסירות הבלתי מעורערת, המאמצים הקפדניים והרגישות שהפגינו כל איש מקצוע וחוקר המעורבים במשימה נעלה זו. הידיעה שסיפור גבורתו, אהבתו לארץ ישראל ומסירותו עם לידת בתו מרים מגיעים כעת לשיאם במקום מנוחה אחרון המזוהה עם שמו, מביאה שלווה בל תתואר למשפחתנו כאן בריו דה ז'ניירו".
בתקופה הקרובה ייסגר המעגל בחלוף כמעט 78 שנים. צאצאיו של חיימסון יגיעו ארצה, וייערך טקס צבאי-ממלכתי להוספת כרית מצבה על שמו בחלקת המעפילים בבית הקברות בחיפה. הענף לאיתור נעדרים בצה"ל מסר כי הוא ממשיך במאמצים לאיתור חללים נוספים שמקום קבורתם לא נודע, מתוך מחויבות למשפחות השכולות.
**סיכום:** כמעט 78 שנה אחרי שנפל בבריחה ממחנה מעצר בקפריסין, זכה שלמה חיימסון ז"ל לקבר מזוהה בחלקת המעפילים בחיפה, ומשפחתו בברזיל תגיע לישראל לטקס לזכרו.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה