מערכת הביטחון הישראלית נתפסת בהפתעה מקצב השיקום המהיר של מערך הטילים האיראני, כמעט חצי שנה לאחר תום מלחמת 2026. למרות המכות הקשות שספגה איראן במהלך הלחימה, גורמי ביטחון בכירים בישראל מודים כי טהרן מצליחה לחדש את ייצור הטילים בקצב שאיש לא צפה.
לפי ההערכות שגובשו במערכת הביטחון, איראן מייצרת כיום בין 100 ל-300 טילים בחודש. בקצב הזה, מלאי הטילים האיראני צפוי להגיע ל-6,000 יחידות עד אוגוסט 2027, ולאחר מכן לזנק ל-8,800. בשלב מסוים במהלך 2028, איראן צפויה לחצות את רף ה-10,000 טילים, מספר שיהפוך אותה לאיום קיומי משמעותי בהרבה מכפי שהייתה ערב המלחמה.
התדהמה במערכת הביטחון נובעת מהפער העצום בין ההערכות המקוריות למציאות בשטח. במהלך המלחמה, שהסתיימה באפריל, הותקפו יותר מ-2,600 מטרות הקשורות למערך הטילים ולתעשייה הצבאית באיראן. ישראל וארצות הברית ביצעו יחד כ-30 אלף תקיפות, מספר שגורמי צה"ל טענו בזמנו כי יעכב את שיקום היכולות האיראניות בשנים ארוכות.
בפועל, מסתבר שהאיראנים לא נזקקו לשיקום מלא של התשתיות שנפגעו כדי להחזיר יכולת צבאית לשימוש. באתרי טילים תת-קרקעיים רבים, התקיפות הישראליות התמקדו בחסימת פתחי מנהרות ודרכי גישה, בעוד הטילים והציוד שהיו עמוק בתוך ההרים לא הושמדו כליל. ניתוחי תצלומי לוויין שפורסמו כבר במאי הצביעו על כך שהאיראנים השתמשו בציוד הנדסי פשוט, ובהם דחפורים ומשאיות, כדי לפנות הריסות ולפתוח מחדש עשרות כניסות למתחמי טילים. בתוך שבועות ספורים פונו לפחות 50 נקודות גישה ב-18 אתרי טילים שונים.
אך מעבר לחילוץ הטילים הקיימים, המידע החדש שבידי גורמי ביטחון מצביע על דבר חמור יותר: איראן מצליחה גם לחדש את קווי הייצור עצמם בקצב מהיר בהרבה מהצפוי. לאחר תום המלחמה נעו ההערכות לגבי מספר הטילים ארוכי הטווח שנותרו בידי איראן בין 500 ל-1,000 יחידות. כל עוד ההנחה הייתה שתעשיית הייצור הושבתה לשנים, לשאלה הזו הייתה חשיבות מכרעת. אולם אם פסי הייצור חוזרים לפעולה בקצב הנוכחי, כל טיל שישוגר בעתיד לא יגרע ממלאי מוגבל, אלא יוחלף במהירות.
חשוב לציין שזו אינה הפעם הראשונה שבה איראן מפתיעה את המודיעין הישראלי בקצב ההתאוששות שלה. גם לאחר תקיפה שכללה 20 מטרות קריטיות באוקטובר 2024, ולאחר תקיפה נרחבת יותר של כ-100 מטרות ביוני 2025, טענו בצה"ל שהצליחו לעכב משמעותית את ייצור הטילים האיראני. בשני המקרים, איראן הצליחה תוך זמן קצר לחדש את קצב הייצור המהיר, וכתוצאה מכך אף הוקדמה תקיפת יוני 2025 מהתאריך המקורי שתוכנן לסתיו של אותה שנה.
צה"ל נמנע מלפרסם הערכות מספריות מדויקות בנוגע לקצב השיקום האיראני, בטענה שחשיפת נתונים כאלה עלולה לחשוף מקורות ושיטות מודיעיניות. בתגובה לפניות בנושא, נמסר מהצבא: "במהלך המלחמה נפגעו באופן משמעותי מרכיבים מרכזיים ומגוונים ביכולותיה הצבאיות של איראן, באופן שפגע הן ביכולתה להשתמש בחלק מהיכולות והן ביכולתה לשקמן באותו היקף ובאותו קצב שהיו קיימים לפני המלחמה". בצה"ל הוסיפו כי הם עוקבים "באופן הדוק ורציף" אחר מאמצי השיקום והבנייה מחדש של איראן, וכי הערכות המצב מתעדכנות באופן שוטף בהתאם להתפתחויות בשטח.
ההתפתחות עשויה להעמיד מחדש בפני הדרג המדיני והביטחוני בישראל את שאלת התזמון. אם תעשיית הטילים האיראנית אכן חוזרת לפעולה במהירות כזו, פרק הזמן שבו נהנית ישראל מהפגיעה שהושגה במלחמה עלול להתברר כקצר בהרבה מכפי שהוערך בתום הלחימה. בין הגורמים שדיברו על הצורך בהמשך פעולה נגד איראן נמנה גם מפקד פיקוד המרכז האמריקני, האדמירל בראד קופר, שהעלה בפני הרמטכ"ל אייל זמיר ובכירי צה"ל את הצורך לחדש תקיפות נגד תשתיות לאומיות איראניות, ובהן אתרי תעשיות הגז, הנפט והחשמל. עמדתו הובאה גם בפני הרמטכ"ל האמריקני דן קיין ובפני הנשיא טראמפ.
לצד זאת, ישנם גם שיקולים הפוכים שעשויים לדחוף את ישראל לכיוון אחר. המגעים המתמשכים עם טהרן, סוגיית הגרעין האיראני, המדיניות האמריקנית והמצב הרגיש במצר הורמוז, כל אלה עשויים להשפיע על ההחלטה אם וכיצד להגיב לקצב השיקום המהיר. בינתיים, במערכת הביטחון ממשיכים לעקוב אחר ההתפתחויות מקרוב, כשהלקח המרכזי מהעימותים החוזרים הוא שאיראן מוצאת שוב ושוב דרכים לעקוף צווארי בקבוק ולתעדף את שיקום היכולות הצבאיות שהיא רואה כחיוניות ביותר.
מערכת הביטחון הישראלית ממשיכה לעקוב מקרוב אחר קצב השיקום האיראני, כאשר השאלה אם וכיצד להגיב לאיום המתחדש נותרת פתוחה על שולחן הדרג המדיני והצבאי.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה