גלי חום קיצוניים ובצורת פוקדים את אירופה בשבועות האחרונים, ומיד עולה השאלה המוכרת: מתי זה יגיע למחיר בסופר בישראל? התשובה, מסתבר, מורכבת הרבה יותר ממה שנדמה לרוב הישראלים שמסתכלים על כותרת בחדשות ומתחילים לחשוש מהתייקרות הבאה.
אירופה אכן סובלת. מפלסי המים בנהרות מרכזיים כמו הריין והדנובה ירדו בצורה משמעותית, מה שמקשה על הובלת מטענים ומייקר עלויות שינוע. במקביל, החום הקיצוני פוגע בחלק מהגידולים החקלאיים, בעיקר באזור אגן הים התיכון. זה נשמע כמו מתכון בטוח להתייקרות, אבל התמונה בפועל מורכבת יותר.
ראשית, השקל התחזק בתקופה האחרונה מול מטבעות מרכזיים, מה שמוזיל בפועל את עלות היבוא לישראל. שנית, חלק מחומרי הגלם הבינלאומיים דווקא ירדו במחיר בחודשים האחרונים, ולא עלו. שילוב כזה יכול לקזז חלק ניכר מההשפעה של מזג האוויר הקיצוני על הכיס הישראלי, גם אם באירופה עצמה המחירים בהחלט עולים.
חשוב להבין איך בכלל עגבנייה או בקבוק שמן זית מגיעים למחיר הסופי בסופר. חומר הגלם הוא רק חלק אחד מהעלות. יש גם הובלה, אריזה, שכר עבודה, אנרגיה, מימון, שיווק והפצה. יצרנים ויבואנים רבים גם רוכשים חומרי גלם חודשים מראש, לפעמים במסגרת חוזים שנתיים, כך שתנודה זמנית במחיר בבורסה העולמית לא בהכרח מתורגמת מיד למחירון החדש בסופר.
ומכאן עולה נקודה מעניינת שכדאי לשים לב אליה: כשהעלויות בעולם יורדות, ההוזלה בישראל לרוב לוקחת זמן ומגיעה בעדינות רבה, אם בכלל. אבל כשמתפרסמת כותרת על שריפה בספרד או בצורת באיטליה, ההסברים על "לחץ עלויות" ו"עדכון תמחור" מגיעים הרבה יותר מהר. זה לא אומר שההתייקרויות תמיד לא מוצדקות, אבל זו בהחלט שאלה לגיטימית שצרכנים צריכים לשאול.
לא כל קטגוריית מזון נמצאת באותה רמת סיכון. שמן זית הוא דוגמה טובה למוצר שבו כדאי לעקוב מקרוב אחרי מזג האוויר, כי חלק גדול מהייצור העולמי מרוכז באגן הים התיכון והיבולים רגישים מאוד לחום. גם קפה וקקאו נחשבים למוצרים תנודתיים, כי מדינות הייצור שלהם רגישות לתנאי אקלים קיצוניים. לעומת זאת, מוצרים שמיובאים ממקורות אחרים או שמושפעים פחות ממזג האוויר האירופי, לא צריכים להתייקר רק בגלל כותרת חדשותית מהיבשת.
נתונים גלובליים דווקא מציירים תמונה מרגיעה יותר ממה שאפשר לחשוב. מדד מחירי המזון העולמי, שמפרסם ארגון המזון והחקלאות של האומות המאוחדות, אפילו ירד קלות בחודש יוני האחרון לעומת החודש שקדם לו, למרות שנשאר גבוה יחסית לשנה שעברה. גם מלאי התבואה העולמי נחשב גבוה יחסית, מה שמעניק לשוק המזון עמידות טובה יותר מול פגיעות מקומיות באזור מסוים.
המסקנה המעשית לצרכן הישראלי: כדאי להיזהר מהשוואה אוטומטית בין כותרת על מזג אוויר קיצוני באירופה לבין עליית מחירים ודאית בסל הקניות בארץ. לפני שמקבלים הסבר על התייקרות "בגלל האקלים", כדאי לשאול מאיפה בדיוק מגיע חומר הגלם של המוצר, מהו שער המטבע הרלוונטי, ומה קרה למחירים כשהמגמה בעולם הייתה הפוכה.
בינתיים, ברשתות השיווק ובקרב היבואנים בישראל לא דווח על תוכנית להעלאת מחירים בעקבות גלי החום באירופה. מומחים ממליצים לצרכנים לעקוב בעיקר אחרי קטגוריות הרגישות באמת, כמו שמן זית וקפה, ולא להיבהל מכל כותרת על בצורת או שריפה ביבשת הישנה. ככל שהמצב באירופה יתפתח בהמשך הקיץ, יתבהר גם אם וכיצד זה בכלל ישפיע על המחיר בסופר השכונתי.
מזג האוויר הקיצוני באירופה בהחלט משפיע על שרשרת האספקה העולמית, אבל בישראל שילוב של שקל חזק וחומרי גלם זולים יחסית עשוי למנוע מכך להגיע ישירות לכיס הצרכן, לפחות בשלב הזה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה