גפני יוצא בזעם על בהרב-מיארה: "חצתה את כל הגבולות"

מהלך דרמטי בזירת החינוך החרדי: היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הודיעה לבית המשפט העליון כי המשך העברת התקציבים לרשתות החינוך החרדי מכוח עקרון "כלל ילדי ישראל" יותנה מעתה בעמידה מלאה בחובות יסוד. הדרישה החדשה תיכנס לתוקף באופן מיידי, כבר בשנת הלימודים הנוכחית.

ההודעה נמסרה במסגרת תשובת המדינה לעתירה שהוגשה לבג"ץ בנוגע לתקצוב לימודי "הקומה הראשונה" ברשתות החינוך החרדי. במסגרת התשובה חשפה היועצת המשפטית לממשלה כי נתוני משרד החינוך מצביעים על פערים משמעותיים באופן שבו מוסדות הרשתות מקיימים את חובתם ללמד את מלוא תוכנית היסוד.

לא רק הפערים בלימודים עלו על השולחן. המדינה הצביעה גם על כשלים חמורים ביכולתה לפקח בפועל על עמידת המוסדות בחובות המוטלות עליהם, ועל היעדר יכולת אכיפה אפקטיבית. שני הכשלים הללו, כך עולה מהתשובה שהוגשה לבג"ץ, הם שהניבו את ההחלטה להכתיב תנאים חדשים ומחייבים.

בהתאם להודעה, מוסדות שיבקשו להמשיך ולקבל תקצוב מכוח עקרון "כלל ילדי ישראל" יידרשו לעמוד במלוא התנאים והחובות החלים עליהם, בלי יוצא מן הכלל. הדרישה המרכזית שבמוקד ההודעה היא קיום מלא של לימודי הליבה, בדיוק כפי שהם מוגדרים בתוכנית היסוד שנקבעה במסגרת החינוך הרשמי.

המשמעות היא שהמדינה, על פי הצהרתה, לא תמשיך להעביר כספי ציבור למוסדות שמלמדים חלקים מצומצמים בלבד מתוכנית הליבה, ומעבר לזה, ההודעה כוללת רשימה נוספת של תנאים שיש לעמוד בהם במקביל.

בין הדרישות הנוספות: העסקת צוותי הוראה בעלי הכשרה מתאימה בלבד, כך שמוסדות שמעסיקים מלמדים ללא הכשרה פדגוגית פורמלית עלולים למצוא עצמם בבעיה תקציבית חדשה. בנוסף, המוסדות יידרשו להשתתף באופן מלא במערכי המדידה וההערכה שנועדו לבחון את פעילותם ואת עמידתם בחובות החינוכיות המוטלות עליהם.

דרישה משמעותית נוספת שנכללה בהודעת היועצת המשפטית לממשלה נוגעת לשיתוף פעולה עם מנגנוני הפיקוח והאכיפה של המדינה. המוסדות יחויבו לא רק לאפשר את פעילות מנגנוני הפיקוח, אלא גם לעמוד בחובות דיווח שיוטלו עליהם, ובכך לאפשר למדינה מעקב שוטף אחר עמידתם בתנאים.

הנקודה החדה ביותר בהודעה נוגעת לתזמון. המדינה הבהירה בצורה שאינה משתמעת לשני פנים כי התנאים לא יידחו לשנת לימודים עתידית, אלא יחולו כבר בשנה הנוכחית. כך, מוסדות הרשתות החרדיות שלא יעמדו בדרישות באופן מיידי עלולים לראות בתקציביהם נפגעים כבר בחודשים הקרובים, ולא בעוד שנה או שנתיים כפי שאולי ציפו.

ההודעה מגיעה על רקע מחלוקת מתמשכת בין המדינה לבין מגזרים בחינוך העצמאי סביב שאלת התקצוב הציבורי מול מידת הפיקוח על תוכני הלימוד. עקרון "כלל ילדי ישראל", שמכוחו מתוקצבות רשתות אלו, מבוסס על ההנחה שכל הילדים במדינה זכאים לתקצוב חינוכי בסיסי, ללא קשר לזרם שבו הם לומדים, אך המדינה מבקשת כעת לחדד כי הזכאות הזו אינה בלתי מוגבלת ותלויה בעמידה בחובות מוגדרות.

ההודעה עוררה תגובה זועמת במיוחד מצד יו"ר דגל התורה, ח"כ משה גפני, שיצא בהתקפה חריפה על היועצת המשפטית ועל עצם סמכותה לקבל החלטה כזו. "מי שם את בהרב מיארה להחליט בכל דבר במדינה על פי האג'נדה שלה?", שאל גפני בחריפות. לדבריו, מדובר בחציית קו אדום: "לממשלה נבחרת אסור לקבל החלטות בתקופת בחירות, לכנסת מגבילים את האפשרות לחוקק, אבל ליועמשי"ת מפוטרת מותר להחליט לבדה כיצד ילדי החינוך החרדי יתחנכו ומה הם ילמדו?", זעם.

צילום: צילום: יהודה יואל מנדלוביץ / CC BY-SA 4.0 / ויקימדיה קומונס

גפני לא הסתפק בביקורת בלבד, והציב דרישה נגדית מפורשת. "אם היא מבקשת לקבוע לילדי החינוך החרדי מה ללמוד, אז אני דורש באותה מידה שכל ילדי ישראל ילמדו את תרי"ג המצוות, את מסורת ישראל, תורה, נביאים וכתובים וגמרא, ומי שלא ילמד את כל אלה, לא יקבל תקצוב", אמר, במה שנשמע כניסיון להפוך את היוצרות ולהציג את הדרישה ללימודי ליבה כמהלך פוליטי חד צדדי. בהמשך דבריו הרחיק גפני לכת וקבע כי "בהרב מיארה חצתה את כל הגבולות". לטענתו, מדובר בערעור על עצם אופן קבלת ההחלטות במדינה דמוקרטית. "במדינה דמוקרטית החלטות מתקבלות על ידי נבחרי הציבור וברוב, ולא על פי דעתה של אישה אחת שאין לה מושג בתורה וביהדות, ומתנהלת כאילו המדינה כולה נתונה למרותה", אמר.

הליך העתירה בבג"ץ צפוי להימשך, ומעורבים בו יעקבו מקרוב אחר האופן שבו רשתות החינוך החרדי יגיבו לדרישות החדשות ואילו מוסדות, אם בכלל, יבחרו לעמוד בהן לעומת מוסדות שיעדיפו לוותר על התקצוב ולהמשיך בדרכם הנוכחית. בג"ץ צפוי לדון בהמשך בעתירה ובתשובת המדינה שהוגשה.