מועצת הרבנות הראשית לישראל החליטה לחדש את "מסע הרבנים" ברחבי הארץ, מהלך שנועד להעמיק את הקשר הישיר בין הרבנות לבין הציבור הרחב. ההחלטה התקבלה בישיבה שהתקיימה ביום ראשון, ג' באלול, יום פטירתו של הראי"ה קוק, ממייסדי הרבנות הראשית לישראל.
חברי המועצה קראו במפורש להמשיך את דרכו של הרב קוק, באמצעות יציאה של רבנים ליישובים ולמפגשים עם קהלים שאינם נמצאים בקשר שוטף עם עולם התורה והרבנות. הבחירה במועד הישיבה לא הייתה מקרית, אלא נועדה לקשור את היוזמה החדשה במפורש לדמותו של מייסד המוסד.
הראשון לציון, הרב הראשי לישראל ונשיא בית הדין הרבני הגדול, הרב דוד יוסף, אמר כי הרב קוק ביקש להעניק לרבנות הראשית מעמד שחורג מניהול שירותי דת בלבד. "הרב קוק ביקש לרומם את הרבנות הראשית מתוך הכרה בכך שלרבנות הראשית יש השפעה על כלל הציבור בארץ ישראל", אמר. הוא קרא לקיים שיח ישיר עם חלקים שונים בציבור: "הגיע זמן אחדות. בואו וננהל שיחות עם כל יהודי, וננהל דיונים ברוח טובה, ונקווה שיהיה מזה תועלת לכלל ישראל, כמו שעשה הרב קוק שפעל לאחדות העם".
הרב הראשי לישראל ונשיא מועצת הרבנות הראשית, הרב קלמן מאיר בר, חיזק את הקריאה וקשר אותה במפורש ל"מסע המושבות" שערך הרב קוק בראשית המאה העשרים. באותו מסע יצאו הרב קוק ורבנים נוספים אל המושבות והיישובים כדי לפגוש את התושבים באופן אישי ולחזק את הקשר עמם. לדברי הרב בר, הרב קוק מעולם לא ראה ברבנות הראשית גוף מינהלי גרידא, אלא מוסד שאמור להשפיע על דמותה הרוחנית של המדינה. "את מסע הרבנים של הרב חייבים להמשיך בכל יישוב ובכל מקום", אמר, והדגיש כי האחריות למהלך אינה מוטלת רק על הרבנים הראשיים וחברי המועצה, אלא מחייבת יציאה רחבה של רבנים אל הציבור הרחב.
חבר מועצת הרבנות הראשית, הרב יעקב שפירא, סיפר בישיבה על מפגש שקיים בעצמו עם כשלוש מאות טייסים לקראת ראש השנה. לדבריו, המפגש חשף את הפערים הקיימים בין חלקים בציבור הישראלי לבין הציבור הדתי. "אין ספק שהביקורים האלה במקומות האלה הם האלף-בית. הם לא מודעים בכלל למה זה באמת ציבור דתי", אמר. לדבריו, חלק מהחשש כלפי עולם הדת נובע מחוסר היכרות פשוט, ומפגש ישיר עשוי לצמצם את המרחק בין הציבורים. "הם פשוט פוחדים מדבר שהם לא יודעים לקראת מה", ציין, והוסיף כי במרכז הארץ נמצאים "הרבה אנשים מאוד הגונים" שהיציאה אליהם צריכה להפוך למהלך מעשי ולא רק לרעיון.
בסיום הישיבה בירכה מועצת הרבנות הראשית את יהודה אבידן עם כניסתו לתפקיד מנכ"ל הרבנות הראשית. המהלך שנדון בישיבה עשוי להיות אחד הנושאים הראשונים שבהם תידרש הנהלת הרבנות החדשה לתרגם קריאה עקרונית לתוכנית עבודה מעשית, הכוללת קביעת יישובים, קהלי יעד ורבנים שישתתפו במפגשים.
המהלך המחודש מציב בפני הרבנות הראשית אתגר לא פשוט. בעשורים האחרונים סבל המוסד מירידה במעמדו הציבורי, בין היתר על רקע ביקורת על תפקוד מערכת הכשרות ועל הליכי הגיור, לצד תחושת ניכור הולכת וגוברת בקרב חלקים נרחבים בציבור הישראלי החילוני והמסורתי. הקריאה לצאת אל הציבור ולנהל שיחות ישירות מבטאת הכרה בקרב חלק מהרבנים בכך שהמודל הקיים, שבו הרבנות פועלת בעיקר כגוף רגולטורי, אינו מספיק כדי לשמר את מעמדה כמוסד רוחני בעל השפעה.
בשלב זה טרם פורסמה תוכנית עבודה מפורטת, ולא ידוע אילו יישובים ייכללו במסע המחודש ואילו רבנים ישתתפו בו. ההנהלה החדשה של הרבנות, בראשות המנכ"ל הטרי יהודה אבידן, צפויה להוביל את גיבוש הפרטים המעשיים בחודשים הקרובים.
מועצת הרבנות הראשית מבקשת לחדש את מורשת הרב קוק באמצעות יציאה ישירה אל הציבור, אך הפרטים המעשיים של המהלך עדיין לוטים בערפל.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה