כלבת בגבעת זאב: כלבה נגועה אותרה, ארבעה הופנו לטיפול מונע

כלבה נגועה בנגיף הכלבת אותרה בשכונת אגן האיילות בגבעת זאב, ובעקבות זאת הופנו ארבעה אנשים שבאו איתה במגע לקבלת חיסון מונע. משרד הבריאות עדכן על כך היום (שני), וקורא לכל מי שנחשף לבעלת החיים הנגועה, או שבעל החיים שברשותו בא איתה במגע, לפנות בדחיפות ללשכת הבריאות הקרובה.

לפי ההודעה, מדובר במי שהיה במגע עם הכלבה או עם בעל חיים משוטט באזור בין התאריכים 5 באוגוסט 2026 ל-17 באוגוסט 2026 כולל. משרד הבריאות הבהיר כי יש לפנות ללשכת הבריאות ירושלים בטלפון 02-5314820, או ללשכת הבריאות הקרובה למקום המגורים, כדי לשקול מתן טיפול מונע. לאחר שעות העבודה ובסופי שבוע, ההנחיה היא לפנות ישירות לחדר מיון בבית חולים.

משרד הבריאות פנה במיוחד להורים לילדים, וביקש מהם לברר האם ילדיהם היו במגע עם בעלי חיים חשודים באזור. כמו כן, בעלי חיות מחמד התבקשו ליצור קשר עם הווטרינר הרשותי כדי לוודא שמצב החיסונים של בעלי החיים שלהם תקין. המשרד גם ביקש להעביר את המידע הלאה, למטיילים ולנופשים באזור וביישובים הסמוכים, כדי שגם הם יהיו מודעים לסיכון.

ההנחיה הרפואית ברורה: מי שננשך או נשרט על ידי בעל חיים חייב לשטוף מיד את האזור במים זורמים ובסבון, לחטא בחומר חיטוי, ולפנות בהקדם ללשכת הבריאות כדי לבדוק האם יש צורך בטיפול מונע נגד כלבת.

המקרה בגבעת זאב אינו אירוע בודד, אלא מצטרף לשרשרת אירועי כלבת שהתגלו לאחרונה בישראל. בדוח השנתי של השירותים הווטרינריים לשנת 2024 צוין כי נמשכת העלייה במספר מקרי הכלבת המאובחנים בבעלי חיים בארץ, זאת לצד קשיים מתמשכים בשליטה על מחלות זואונוטיות, בעיקר באזורי הגבול.

ד"ר מיכאל אטינגר, יו"ר הסתדרות הרופאים הווטרינרים בישראל, התייחס להתפשטות המחלה מחוץ למוקדים המסורתיים שלה בצפון הארץ. "כשכלבת מופיעה באזור המרכז, צריך לשאול לא רק איך מטפלים בבעל החיים שנמצא נגוע, אלא מאיפה הוא הגיע, היכן נדבק ואיך מונעים את המקרה הבא", אמר. לדבריו, "מבחינה אפידמיולוגית, התפשטות גאוגרפית של המחלה היא נורת אזהרה".

אטינגר הצביע על הקשר המסוכן בין חיות הבר לכלבים משוטטים. תנים ושועלים מהווים חלק ממעגל ההדבקה, ואילו כלב משוטט שנדבק עלול לנוע למרחקים ארוכים, להיכנס ליישובים ולבוא במגע ישיר עם בני אדם ועם בעלי חיים נוספים. הוא קורא להתאים את מדיניות החיסונים למפת הסיכון המתפתחת: "אם מפת הכלבת משתנה, גם מפת החיסון צריכה להשתנות. המטרה היא לעצור את הנגיף בשטח הפתוח לפני שהוא מגיע לכלב, למשק או לאדם".

ישראל מפעילה כיום תוכנית לחיסון אוראלי של חיות בר נגד כלבת, המבוססת על פיתיונות המכילים תרכיב חיסון. אטינגר קורא לגבש תוכנית רב-שנתית מקיפה יותר להתמודדות עם כלבים משוטטים, שתשלב לכידה, חיסון, עיקור וסירוס, סימון, אימוץ ומניעת נטישה, עם דגש מיוחד על אזורי הגבול שבהם בעלי חיים נעים בחופשיות בין שטחים. "עיקור וסירוס חשובים לניהול האוכלוסייה, אבל הם אינם חיסון נגד כלבת. באזורי סיכון חייבים לשלב בין צמצום האוכלוסייה לבין יצירת חסינות", הדגיש.

הסתדרות הרופאים הווטרינרים קוראת להקים צוות משימה לאומי קבוע, בהשתתפות משרד החקלאות וביטחון המזון, משרד הבריאות, המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים והרשויות המקומיות. "אירוע שמתחיל בחיית בר, עובר לכלב ומסתיים בחשיפה של אדם, הוא לא שלושה אירועים שונים, זו שרשרת אפידמיולוגית אחת. לכן גם המענה צריך להיות משותף", אמר אטינגר, והוסיף כי "בכלבת אסור להסתפק בניהול מוצלח של המקרה האחרון. הצלחה אמיתית היא למנוע את המקרה הבא".