יש לי מגירה קטנה במטבח שמלאה בדברים שאף אחד לא באמת מתכנן לקנות, אבל תמיד יש בה משהו שמציל את המצב. קליפסים למשרד, גומיות בכל הגדלים ותפסי ניילון שנשארו מפרויקט כלשהו. בשבוע שעבר ניסיתי לסדר את פלונטר הכבלים מאחורי הטלוויזין עם תפסי ניילון, וזה היה הרגע שגרם לי לחשוב באמת מה הכי משתלם להחזיק בבית.
התוצאה עם תפסי הניילון נראתה מושלמת. הכבלים היו מסודרים, אין יותר בלגן מאחורי המזנון. אבל כשעברתי לזוז את הרהיט שבוע אחרי, גיליתי שאני חייבת לחתוך את כל התפסים כדי לשחרר את הכבלים, ואז לחזור ולסדר הכל מחדש. נשארו לי שאריות ניילון קטנות שהתפזרו על הרצפה, ולקח לי עוד רבע שעה רק לנקות אותן. תפסי ניילון מעולים לפתרון קבוע וסופי, אבל לא לדברים שצריך לגעת בהם שוב.
קליפסים, גומיות או קשרי ניילון: מה הכי שימושי בביתהקליפסים למשרד הם הכוכבים האמיתיים אצלי בבית. אחד מהם יושב קבוע על קצה השולחן שלי ומחזיק את כבל הטעינה של הטלפון כדי שלא ייפול מאחורי הרהיט. השתמשתי בהם גם כדי לסגור שקית קפה פתוחה ולשמור על הריח, וגם כתחליף זמני למסגרת של רשת חלון שנקרעה, עד שהספקתי לתקן אותה כמו שצריך יום אחר כך. היתרון הגדול שלהם הוא שאפשר לפתוח ולסגור בלי להרוס כלום, ולהשתמש בהם שוב ושוב במקומות שונים בבית.
גומיות הן הפתרון המהיר ביותר לבעיות רגעיות. כשמכסה של צנצנת נתקע, גומית סביב המכסה נותנת אחיזה טובה ומאפשרת לפתוח בלי מאמץ. השתמשתי גם בגומית רחבה שמתחתי על פתח של קופסת צבע קטנה כדי לנגב עליה את המברשת בלי ללכלך את השולחן. הן עדינות על משטחים ולא משאירות סימנים, אבל יש להן חיסרון אחד ברור: עם הזמן הן מתייבשות ונקרעות, במיוחד אם משאירים אותן במקום חם כמו הרכב.
אם הייתי צריכה לבחור רק פריט אחד להחזיק במגירת הבלגן, ברכב ובתיק, הייתי הולכת על קליפסים למשרד. הם היחידים מבין השלושה שאפשר להשתמש בהם שוב ושוב בלי לקלקל אותם, הם לא מתייבשים כמו גומיות ולא דורשים חיתוך כמו תפסי ניילון. הם גם זולים מאוד וקל למצוא אותם בכל חנות כלבו או סופר.
בסופו של דבר, לכל אחד מהשלושה יש תפקיד משלו. תפסי ניילון מתאימים כשיודעים שהפתרון יישאר קבוע. גומיות טובות לפתרון של רגע. וקליפסים הם הפתרון הגמיש שיכול לעבור ממקום למקום בבית בלי לאבד מהשימושיות שלו. שווה להחזיק את כל השלושה במגירה אחת, אבל אם צריך לבחור, הקליפסים מנצחים בגדול.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה