עיראק נגד המיליציות הפרו-איראניות: הממשלה דורשת להחזיר את הנשק

עיראק נכנסת לעימות פתוח מול המיליציות הפרו-איראניות הפועלות בשטחה, במהלך שעלול לטלטל את מאזן הכוחות הפנימי במדינה כולה. ממשלת בגדד, בראשות ראש הממשלה עלי אל-זיידי, מגבירה את הלחץ להשבת השליטה בנשק לידי המדינה, אך המיליציות מסרבות להתכופף ומציבות תנאים שחורגים הרבה מעבר לסוגיית הנשק שלהן.

בתוך פחות מיממה התרחשו כמה אירועים דרמטיים שחושפים עד כמה עמוק המשבר. עבאס אל-יעקובי, בכיר בתנועת א-נוג'בא הממונה על המודיעין באזור חגורת בגדד, נעצר בחשד למעורבות ברצח בכיר מודיעין עיראקי שנרצח בהתנקשות בשנת 2021. המעצר עורר זעם מיידי בקרב אנשי המיליציות, שהחלו להפיץ קריאות להפגנות ולשביתה פתוחה בדרישה לשחרורו.

אלא שתוך שעות ספורות התהפכה התמונה. בית המשפט הפלילי בבגדד זיכה את אל-יעקובי מכל האישומים, וההליכים המשפטיים נגדו בוטלו לחלוטין. עם שחרורו הופיע הבכיר בפומבי לראשונה והכריז כי בכוונתו לתבוע את שירות המודיעין העיראקי, בטענה שההאשמות נגדו היו מפוברקות מיסודן.

אל-יעקובי לא הסתפק בכך. הוא הפנה אצבע מאשימה חריגה כלפי השליח האמריקני תום בארק, וטען כי הוא זה שתכנן את כל המשברים, במטרה לגרור את עיראק לעימות פנימי ולהשתלט על החלטותיה הריבוניות. הצהרה שכזו, מפי בכיר במיליציה נתמכת איראן, מלמדת עד כמה עמוקה החשדנות כלפי וושינגטון בקרב הגורמים הפרו-איראניים בבגדד.

המהלך הממשלתי הבולט ביותר התרחש בג'ורף א-סח'ר, מעוז מרכזי של כתאיב חיזבאללה. ועדה ממשלתית מיוחדת, הכוללת נציגים ממשרדי הפנים, המשפטים והחקלאות וכן מגופי מודיעין ולוחמה בטרור, נכנסה לאזור וביצעה שם סיור ראשון מסוגו זה שנים. מאז גירוש דאעש מהאזור ב-2014 נותרה השליטה המעשית שם בידי המיליציות, כולל דיווחים על מחסני נשק ותשתיות לייצור טילים וכלי טיס בלתי מאוישים. הוועדה צפויה להגיש דוח לראש הממשלה תוך עשרה ימים, אך בשלב זה אין שום דיווח על פירוק מתקנים או החרמת נשק בפועל.

בתגובה ללחץ הממשלתי, האחראי הביטחוני של כתאיב חיזבאללה, אבו מוג'אהד אל-עסאף, הציב שורת תנאים מרחיקי לכת. לצד הדרישה הוותיקה ליציאת הכוחות האמריקניים, הוא דרש גם את יציאת הכוחות הטורקיים, ובאופן חריג במיוחד, את פירוק כוחות הפשמרגה הכורדיים. "סבלנותנו מתחילה לפקוע ביחס להתנהלות המתגרה וחסרת האחריות של ראש הממשלה", אמר אל-עסאף, בהאשמה ישירה כלפי אל-זיידי.

הדרישה לפירוק הפשמרגה, כוח הביטחון המרכזי המוגן בחוקה של חבל כורדיסטן העיראקי, אינה מקרית. על פי הערכות, איראן דוחפת מאחורי הקלעים לחיזוק המיליציות הנתמכות בה, תוך ניסיון מכוון להחליש את הכוחות הכורדיים במקביל. הרעיון הוא לטשטש את ההבחנה בין נשק לגיטימי לנשק בלתי לגיטימי, ולטעון שאם הפשמרגה מוגנים חוקתית, אין סיבה שהמיליציות השיעיות לא יהיו מוגנות באותה מידה. תקיפה על משרד ראש ממשלת כורדיסטן מסעוד ברזאני בעבר מלמדת שהמהלך נגד הכורדים אינו רק רטורי.

מעבר לזירת הנשק, מתבררת התלות העמוקה של עיראק בטהראן. חברת שיווק הנפט הממשלתית העיראקית מנהלת משא ומתן עם חברות ספנות לחידוש יצוא הנפט דרך מצר הורמוז, לאחר שאיראן הסכימה לאפשר מעבר בטוח למכליות תחת דגל עיראקי, ללא תשלום לאיראן. עיראק ייצאה ביולי כ-49 מיליון חביות נפט, ומעל 30 מיליון מהן עברו דרך המצר. במקביל, בכיר כלכלי איראני חשף כי ביקורו האחרון של נגיד הבנק המרכזי האיראני בבגדד עסק בגביית חוב עיראקי לטהראן המוערך בכ-12 מיליארד דולר, סכום שטרם אושר רשמית מצד עיראק.

התמונה המצטברת חושפת פער עמוק בין הצהרות לביצוע. בגדד מנסה להחזיר לעצמה את המונופול על הכוח, אך טהראן ממשיכה להחזיק במנופי לחץ משמעותיים באמצעות המיליציות, החוב הכספי והשליטה בנתיבי יצוא הנפט. עבור ישראל, הצלחה עיראקית לרסן את כתאיב חיזבאללה וא-נוג'בא עשויה לפגוע ברשת השלוחים האזורית של איראן, אך התנאים שמציבות המיליציות מוכיחים שהדרך להחלשת ההשפעה האיראנית עוד ארוכה מאוד.

הממשלה העיראקית קבעה יעד להשלים את ריכוז הנשק בידי המדינה עד 30 בספטמבר 2026, אך בין ההצהרה למציאות בשטח נותר פער שעדיין לא נסגר.