התקיפה בסוריה: ארה"ב, טורקיה ודמשק מעריכות שהמניע הוא הבחירות

תקיפה ישראלית חריגה בבסיס חיל האוויר אבו א-דוהור שבצפון סוריה הצית משבר דיפלומטי סוער בין שלוש בירות. בוושינגטון, בדמשק ובאנקרה גובשה הערכה זהה ומטרידה: התזמון של התקיפה קשור לבחירות לכנסת המתקרבות, שאמורות להתקיים בעוד כחודשיים בלבד.

ישראל תקפה השבוע את הבסיס הצבאי במחוז אידליב וקיבלה על כך אחריות באופן פומבי. ההסבר הרשמי שמסרה ישראל: דמשק אפשרה לכוחות טורקיים להתבסס בשדה התעופה הצבאי הסמוך באזור חלב, ובכך הפרה הבנות שקטות שהתקיימו באזור. בטורקיה דחו את הטענה מכל וכל, ובממשל הסורי בחרו שלא להסלים את המשבר בשלב זה.

שר החוץ הסורי, אסעד חסן א-שייבאני, יצא בהכחשה חד משמעית. לדבריו, מעולם לא הייתה כוונה להקים בסיס טורקי קבוע במקום, ולא הייתה כל תוכנית לפרוס כוחות טורקיים באתר. השייבאני הוסיף כי הבסיס היה למעשה ריק ברובו בזמן שבוצעה התקיפה, וטען כי הקישור בין המתקפה הישראלית לבין נוכחות טורקית כביכול "אינו נתמך במציאות שהייתה בשטח באותה עת".

בעקבות התקיפה פרסם ראש הממשלה בנימין נתניהו סרטון שבו התייחס לאירוע בעקיצה כלפי דמשק: "המסר שלנו היה ברור מאוד: אל תעשו זאת. אני מניח שהם לא ממש הבינו את המסר". נתניהו הזהיר במפורש גם מפני התבססות צבאית טורקית בסוריה, בהצהירו כי "לא נסבול התבססות צבאית טורקית בסוריה שמאיימת על ישראל". מנגד, שר החוץ הסורי אישר כי קצינים טורקים אכן ביקרו בבסיס ימים ספורים לפני התקיפה, אך תיאר זאת כ"שיתוף פעולה צבאי מתמשך בתחומי ההדרכה וחילופי המומחיות" בלבד, בדומה לשיתופי הפעולה שסוריה מקיימת עם ירדן, סעודיה, קטאר ורוסיה.

משרד החוץ הסורי לא הסתפק בהכחשה בלבד ויצא בהודעה חריפה נגד ישראל. במשרד תיארו את התקיפה כ"מעשה תוקפנות בלתי מוצדק", הפרה בוטה של הריבונות והשלמות הטריטוריאלית של סוריה, והסלמה מסוכנת המאיימת על היציבות והביטחון באזור כולו.

מאחורי הקלעים מתברר שהיה קשר ישיר וחריג בין ראשי המערכות. מפקד המוסד, רומן גופמן, שוחח בשבוע שעבר טלפונית עם שר החוץ הסורי על נושא פריסת הכוחות הטורקיים בסוריה, עוד לפני שבוצעה התקיפה. השיחה מסומנת כאחד הקשרים ברמה הגבוהה ביותר בין ישראל לממשל הסורי החדש מאז נפילת שלטונו של בשאר אל-אסד בדצמבר 2014.

גם נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, אישר שקיבל תדרוך על התקיפות הישראליות בסוריה, אך סירב לחשוף פרטים על מועד קבלת המידע, אם לפני התקיפה או אחריה. "אני לא יכול לדבר על זה", אמר טראמפ בקצרה, בלי להתחייב לגרסה ברורה.

מהצד הטורקי הגיעה תגובה תוקפנית במיוחד. משרד הנשיאות בטורקיה טען כי ההאשמות שהופנו מלשכתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו נובעות מכוונה לקדם "מדיניות התפשטותית ומערערת יציבות" לקראת הבחירות בישראל. בהודעה נכתב כי שלום אזורי בר-קיימא יתאפשר רק אם ישראל תכבד את החוק הבינלאומי ותזנח את "המדיניות התוקפנית והכוחנית" שלה, ודגלו בשמירה על שלום האזרחים באזור.

בפועל, מתקבלת תמונה של שלושה שחקנים שכל אחד מהם מציג גרסה שונה למניע האמיתי מאחורי התקיפה, אך שלושתם מסכימים על נקודה אחת: המועד שנבחר לפעולה אינו מקרי. בעוד ישראל מציגה את התקיפה כמענה ביטחוני לסטטוס קוו שהופר, בדמשק ובאנקרה רואים בה מהלך פוליטי מחושב שנועד לשרת אינטרסים פנימיים בישראל.

ראש מפלגת הדמוקרטים, האלוף במיל' יאיר גולן, יצא בביקורת חריפה על התקיפה הישראלית בסוריה. לדבריו, מדובר ב"מהלך מתריס ומסוכן, שמקרב אותנו לעימות עם טורקיה ומעמיק את הקרע עם בעלות הברית שלנו, ובראשן ארצות הברית". גולן לא חסך בביקורת גם על אופן קבלת ההחלטות: "שוב כוח צבאי מופעל משיקולים פוליטיים, ושוב ישראל משלמת בביטחון את המחיר", אמר.

בינתיים, לא ברור אם השיחה בין מפקד המוסד לשר החוץ הסורי תוביל להפשרה או להסלמה נוספת. הצדדים ממשיכים לסתור זה את גרסתו של זה בפומבי, כשברקע נותרת השאלה הפתוחה: מה באמת קרה בבסיס אבו א-דוהור, ומי בכלל שהה שם כשהמטוסים הישראליים תקפו.