טראמפ הכריז מלחמה כלכלית על איראן: סנקציות על מי שיסחר איתה

הנשיא טראמפ הכריז הלילה על מה שהוא מכנה "מלחמה כלכלית וניתוק בקנה מידה חסר תקדים" נגד איראן. ההצהרה הדרמטית מסמנת הסלמה חדשה במבצע שמכונה "זעום כלכלי", שהחל עוד באפריל ומכוון הפעם לא רק לאיראן עצמה, אלא לכל מי שמעז לסחור איתה.

וושינגטון עוברת הילוך: הפעם לא מדובר רק בסנקציות על טהראן, אלא באיום ישיר על הבנקים, החברות, מרכזי הסחר, שדות התעופה, חברות הקש, חלפני הכספים וחברות הספנות שמאפשרים לכלכלה האיראנית להמשיך לתפקד. גם מדינות שלמות נמצאות בכוונת המכוונת, בהן סין, הודו, טורקיה, ארגנטינה ואיחוד האמירויות.

ההכרזה מגיעה יומיים בלבד לאחר שוושינגטון השעתה את השיחות הדיפלומטיות עם טהראן, לאחר שלטענת טראמפ איראן "נכשלה בהגעה להסכם" חרף מה שהוא הגדיר כ"ההזדמנות הגדולה ביותר" שהוצעה לה. האסטרטגיה מבוססת על עיקרון של סנקציות משניות: לאלץ חברות וממשלות שעושות עסקים עם איראן לבחור בין גישה לשוק האיראני לבין גישה לשוק האמריקאי ולמערכת הפיננסית הבינלאומית.

משרד האוצר האמריקאי כבר הניח חלק ניכר מהתשתית למהלך בחודשים האחרונים. הוטלו סנקציות על בתי זיקוק עצמאיים בסין שקונים נפט איראני מוזל, וכן על "צי הצללים" האיראני, חברות קש וחלפני כספים שנחשדים בהעברת מיליארדי דולרים עבור בנקים איראניים. באפריל האוצר האמריקאי גם הזהיר מוסדות פיננסיים מפני שיתוף פעולה עם בתי הזיקוק הסיניים, והבהיר שבנקים זרים שיסייעו להם עלולים למצוא את עצמם תחת סנקציות בעצמם.

הצעד הכואב ביותר עד כה כבר קרה בפועל: איחוד האמירויות הודיעה על השעיית כל הפעילות המסחרית והפיננסית עם איראן עד להודעה חדשה, לאחר שטענה כי שני טילים בליסטיים איראניים נורו לעברה. איראן מכחישה את הטענה מכל וכל. ההודעה הגיעה גם בעקבות סדרת תקיפות על מכליות שייכות לחברת הנפט הממשלתית של אבו דאבי בשבועות האחרונים.

עבור איראן, איחוד האמירויות שימש שנים ארוכות כאחד מצינורות ההצלה החשובים ביותר של הכלכלה שלה, מרכז מרכזי ליצוא מחדש של סחורות, תשלומים והמרות מטבע. גורמים כלכליים איראניים העריכו שהמסחר בין שתי המדינות הגיע לכ-25 מיליארד דולר לפני המלחמה, כשחלק ניכר ממנו כלל סחורות ממדינות שלישיות שעברו דרך האמירויות. עכשיו הדלת הזו נסגרת בפועל.

התזמון קשה במיוחד לטהראן. הדולר נסחר כרגע סביב 1.9 מיליון ריאל בשוק החופשי. לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של איראן, האינפלציה השנתית הגיעה ל-66% ביולי, בעוד מחירי המזון היו גבוהים ב-128% לעומת שנה קודמת.

אבל האתגר האמיתי של טראמפ הוא לא איחוד האמירויות, אלא סין. יותר מ-80% מהנפט האיראני המובל בים מגיע לסין. כל עוד בתי הזיקוק הסיניים ממשיכים לקנות נפט גולמי איראני והבנקים והחברות הסיניות ממשיכים לאפשר תשלומים, איראן שומרת על מקור מטבע חוץ מרכזי. אם וושינגטון תצליח להכריח גם אותם לסגת, הלחץ על איראן עלול לגדול דרמטית. אבל אכיפה אגרסיבית נגד חברות ומוסדות פיננסיים סיניים עלולה לפתוח חזית כלכלית חדשה מול בייג'ינג, מה שעלול להביא לתגובה בתחומי מסחר אחרים.

איראן צפויה לנסות ולעקוף את אובדן נתיבי הסחר המסורתיים שלה דרך עיראק, טורקיה, פקיסטן, רוסיה ומרכז אסיה, תוך הרחבת השימוש ביואן הסיני, בזהב ובעסקאות חליפין. היא גם עשויה ליצור שכבות נוספות של חברות קש ומתווכים כדי להסתיר עסקאות. אבל כל שכבה נוספת הופכת את המסחר ליקר ומסורבל יותר, וכל אלטרנטיבה תלויה ברצון של ממשלות, בנקים וחברות לקחת סיכון מול סנקציות אמריקאיות.

מיצר הורמוז מוסיף מימד נוסף ומורכב. איראן כבר השתמשה במיצר כמנוף מרכזי במלחמה הנוכחית, והתנועה המסחרית דרכו מוגבלת מאז סוף פברואר. הנפט מסוג "ברנט" התקרב ל-94 דולר לחבית ביום חמישי, כך שטראמפ פותח חזית כלכלית חדשה בדיוק ברגע שאחד ממקטעי האנרגיה החשובים בעולם נמצא כבר תחת לחץ.

שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י הגיב בחריפות ביום חמישי וכינה את המהלך האמריקאי "טרור כלכלי", בטענה שהמשך המדיניות האמריקאית יוביל לכישלונות נוספים. התקשורת האיראנית מנסה להציג את החזרה לסנקציות כהוכחה לכך שוושינגטון נכשלה בהשגת מטרותיה באמצעים צבאיים.

השאלה המעשית שתקבע את גורל המבצע היא האם ארה"ב תצליח לשכנע את סין, הבנקים האזוריים, חברות הספנות ומרכזי הסחר סביב איראן שהעסקאות עם טהראן פשוט הפכו יקרות מדי ומסוכנות מדי. אם וושינגטון תצליח, לאיראן עדיין יהיו דרכים לעקוף את ההגבלות, אבל כל נתיב חדש צפוי להיות צר יותר, יקר יותר ופגיע יותר מקודמו.