שבוע אחרי החתונה: שורד השבי אלי-ה כהן וזיו עבוד משיקים ספר

שבוע בדיוק אחרי החתונה המרגשת שלהם, שורד השבי אלי-ה כהן ובת זוגו זיו עבוד כבר מכריזים על פרויקט חדש. הזוג משיק ספר משותף בשם "עיישה - לבנות בית יחד מתוך ההריסות", בהוצאת ידיעות ספרים.

הספר, שנכתב בשני קולות, מגולל את סיפור הזוגיות שלהם מ-7 באוקטובר ועד היום. מהחטיפה מ"מיגונית המוות" בפסטיבל הנובה, דרך 505 הימים שבהם הוחזק כהן בשבי חמאס, ועד המאבק הציבורי העיקש של עבוד לשחרורו וההתמודדות המשותפת שלהם אחרי החזרה הביתה.

כהן שוחרר ב-22 בפברואר 2025, אחרי שהיה משוכנע לאורך כל השבי שבת זוגו נרצחה בטבח. עבוד, מצידה, לא הפסיקה לרגע להיאבק על החזרתו. המפגש המחודש ביניהם, כפי שהם מספרים בספר, לא היה סוף הסיפור. הוא היה רק ההתחלה של פרק חדש ומורכב.

"לפעמים אני חושבת שהייתי טובה יותר בלחפש את אלי-ה מאשר בלמצוא אותו", כותבת עבוד בספר. "במשך 505 ימים כל החיים שלי היו מכוונים לרגע שבו הוא יחזור. הייתי בטוחה שברגע שזה יקרה הכול יסתדר מעצמו. אבל גיליתי שהחזרה שלו הייתה רק תחילתה של דרך חדשה".

גם כהן לא חוסך בכנות. "הרגשתי שאני נכנס לסיפור שכבר התחיל בלעדיי", הוא מתאר. "בזמן שאני נשארתי תקוע בשבעה באוקטובר, החיים שלה המשיכו. היא הכירה אנשים חדשים, יצרה קשרים, בנתה עולם שלם כדי לשרוד. הבנתי שלא חזרתי רק אל זיו, חזרתי גם אל החיים שהיא נאלצה לבנות בלעדיי. עכשיו התפקיד שלי לא היה להחזיר אותנו למה שהיינו, אלא למצוא את המקום שלי בעולם החדש שנוצר בזמן שלא הייתי בו".

ולמי שתוהה על השם המסתורי, "עיישה" הוא ביטוי בערבית שפירושו "חיה" או "מי שחיים בטובה". בחירה לא מקרית, שמסמלת בדיוק את מה שהזוג בחר לעשות: להמשיך לחיות, גם אחרי השבר הכי גדול שאפשר לדמיין.

בספר בני הזוג לא מתביישים לגעת גם בפינות הפחות מצולמות של הסיפור. הריבים, הפחדים, האשמה, הכעס, החרדה, השיקום הארוך והאובדן שכל אחד מהם נשא בנפרד. זה לא סיפור על זוגיות מושלמת עם סוף ורוד, אלא על שני אנשים צעירים שהחליטו לברוא את האהבה שלהם מחדש, שברים ושברים.

שווה להזכיר שהחתונה עצמה, שהתקיימה בחוות רונית בהפקתה של מורן שפיגל, הייתה אחד האירועים המרגשים שידעה המדינה בזמן האחרון. למעלה מ-1,000 מוזמנים הגיעו לחגוג עם הזוג שהכיר עוד כנערים והיה יחד כמעט עשור לפני שהמלחמה טרפה להם את הקלפים.

זו לא הפעם הראשונה שכהן פותח את הלב שלו בכתיבה. עוד לפני "עיישה" הוא הוציא את "מופוואדאת - 505 ימים בשבי חמאס", שתיאר את תקופת השבי מנקודת מבטו. הספר נמכר בכ-40 אלף עותקים תוך חודשיים בלבד וזכה באות ספר פלטינה. "עם דמעות בעיניים כשאני כותב את זה, כי תמיד הייתה לי את התשוקה לכתוב ולהשפיע", מסר אז כהן. הפעם, ההיסטוריה נכתבת בשניים.