וינטר מטלטל את הימין: פייגלין מציע חבירה, סביבת נתניהו בלחץ

מפלגה חדשה בת יומיים כבר מספיקה כדי לזעזע את גוש הימין כולו. תת-אלוף במיל' עופר וינטר השיק השבוע את מפלגתו "עמך ישראל", ותוך זמן קצר הפכה ההתמודדות שלו לכאב ראש רציני עבור ראש הממשלה בנימין נתניהו, השר בצלאל סמוטריץ' וגם עבור איתמר בן גביר.

וינטר, שפיקד על לוחמים בשדה הקרב ומשפחתו גורשה מגוש קטיף, לא בחר לתקוף את הימין מבחוץ. בנאום ההשקה שלו הוא שאל שאלה שנועדה לצרוב: "האם אנחנו רוצים לראות בכנסת שאחרי הבחירות את אותו הרכב פוליטי שישב בה ב-7 באוקטובר?". זו לא הייתה שאלה רטורית. זו הייתה האשמה ישירה בכישלון הימין השלטוני בשמירה על המדינה.

התגובה הראשונה והמפתיעה ביותר הגיעה ממשה פייגלין, יושב ראש מפלגת זהות. בריאיון שנתן, פייגלין הודה כי הוא רואה בוינטר "אופציה מאוד יפה" ואף הכריז שיהיה מוכן לוותר על מעמדו ולהיות מספר 2 במסגרת בלוק טכני, אם וינטר יעמוד בראשו. "בלוק טכני הגון שנותן לכל אחד את המקום היחסי האמיתי שלו, לבלוק כזה אני אכנס", אמר פייגלין, והוסיף כי לא ייתן לשיקולי אגו להכתיב את המהלך. לדבריו, ניסה ליצור קשר עם וינטר בעבר אך "הוא הוריד מסך על כל ניסיונות ליצור קשר", וכרגע וינטר "לא בקשר כמעט עם אף אחד מהמועמדים".

בסביבת נתניהו לא מסתירים את הדאגה. על פי הדיווחים, כבר נערכים שם לאפשרות של "קמפיין שתייה" שינסה למנוע נדידת מצביעי ליכוד לעבר וינטר. החשש אינו תיאורטי: וינטר עצמו טוען כי קיים ציבור גדול שנטש את מפלגות הקואליציה, וכי להנהגה הקיימת אין יכולת להחזיר אותו הביתה.

הניתוח המעניין ביותר לגבי מי בעצם בסכנה מגיע מכיוון בלתי צפוי. בעוד שבתקשורת נשמעת בעיקר הטענה שווינטר "יסכן את גוש הימין" ו"יגנוב קולות מסמוטריץ'", יש הטוענים בדיוק את ההיפך: וינטר עשוי דווקא להכניס לגוש קולות חדשים שלא היו בו קודם. הרשימה שלו, הכוללת את יוסף חדאד, אלי ג'ינו, נטעלי שם טוב וללי דרעי, מורכבת משמות שלא עברו את המסלול הפוליטי הרגיל. אנשים שלציבור נמאס מהוותיקים, ובפרט מאלה שכיהנו בזמן הטבח.

ההבדל המהותי, כך נטען, הוא שווינטר ימני מובהק, אך אינו "ביביסט". בנאום ההשקה שלו הוא לא הזכיר את נתניהו ולו פעם אחת. זו נקודה שמאפשרת לו לפנות למצביעים שמצביעים היום לאביגדור ליברמן, לנפתלי בנט או למפלגות אופוזיציה אחרות, לא מתוך הזדהות עם השמאל, אלא מתוך עייפות מנתניהו עצמו. אם וינטר יצליח למשוך בחזרה מצביעים כאלה, הוא לא ישרוף קולות בגוש, הוא יוסיף לו קולות שלא היו בו מלכתחילה.

מי שמצנן את ההתלהבות הוא שלמה פילבר, מנהל מחקר ואסטרטגיה, שסרק את רשתות החברתיות וטען כי האופוריה סביב וינטר מגיעה משתי קבוצות בלבד: פרשני תקשורת ואנשי שמאל, ובוחרי ציונות דתית ליברלית שהיו "מתוסכלים ויתומים פוליטיים" בשנים האחרונות. לדבריו, רוב התומכים כלל לא הצביעו לגוש הימין ב-2022, וללא תמיכה מוצהרת של מצביעי ליכוד וסמוטריץ', "זו תישאר מפלגה של 1.5 אחוז, סטייל הימין החדש של איילת שקד ב-2022".

פרופ' אשר כהן, חוקר הפוליטיקה של הציונות הדתית, נמנע מתחזית חדה. לדבריו, "לא יודעים" האם וינטר יבלום זליגת מצביעים לאופוזיציה או יתחרה ישירות על קולות הציונות הדתית ויוריד את שתי המפלגות מתחת לאחוז החסימה. הוא מציין כי גם סקר שמעניק לוינטר ארבעה מנדטים אינו מבטיח כניסה לכנסת, שכן "אין שום כלי מחקרי שיכול לדעת אם יקבלו 2.8 אחוז ולא יעברו או שלוש ורבע ויעברו".

בתוך הסערה, קובי אלירז, יועצו וחברו הקרוב של וינטר, ניסה להרגיע דווקא את מצביעי הציונות הדתית. בריאיון ברדיו הוא אמר במפורש: "אני קורא לכל מי שמצביע ציונות דתית שימשיכו לבחור בסמוטריץ'. אני ממש לא מייחל לנפילתו ולא לוקח ממנו קולות". אלירז גם תקף את נתניהו על הביקורת שהטיח בוינטר, והזכיר לו את פרישתם של גדעון סער ויולי אדלשטיין בעבר: "למה כשהם הקימו מפלגה לא אמרת מילה? יכולת למצוא להם מקום בליכוד, יכולת לחבק אותם".

עד סגירת הרשימות לכנסת נותרו פחות משבועיים, ומפלגת "עמך ישראל" תיאלץ להכריע במהירות אם תלך לבדה, תצטרף לבלוק טכני עם הציונות הדתית או תסמן לעצמה מסלול עצמאי לחלוטין. הסקרים שיתפרסמו בימים הקרובים צפויים להיות הגורם המכריע, הן עבור וינטר עצמו והן עבור מי שכבר מתכנן איך לבלום אותו.