אירועי הקיצון כבר כאן: מדעני אקלים מזהירים מהאסון הבא

זה כבר לא תרחיש מספרי מדע בדיוני. מדעני אקלים מזהירים שאירועי מזג האוויר הקיצוניים שראינו בשנים האחרונות הם רק טעימה למה שעוד עומד לקרות. "אירועי הקיצון הקטלניים הבאים הם רק עניין של זמן", כך מסבירים המומחים.

בכל רגע נתון מתרחשים ברחבי העולם אירועי מזג אוויר קיצוניים. שריפות ענק, שיטפונות, גלי חום קטלניים. אלה כבר לא תופעות נדירות, אלא חלק מהמציאות היומיומית שלנו.

ד"ר דניאל סוויין, מדען אקלים במכון קליפורניה למשאבי מים, מסביר את הבעיה: "הסיכון הוא שאנשים פשוט יחשבו שהתחזיות והתרחישים מוגזמים ומופרכים. זוהי בעיית 'הילד שצעק זאב'. לפעמים הזאבים אמיתיים. אם הם נמצאים ממש מעבר לדלת, כל אחד היה רוצה לדעת על זה".

הרקע המדעי לכל זה פשוט למדי. עוד בשנות ה-50 של המאה ה-19 המדענית האמריקנית יוניס ניוטון פוט גילתה שפחמן דו חמצני גורם להתחממות. כיום, בזכות שריפת דלקים מאובנים, כדור הארץ מתחמם בקצב מהיר. הטמפרטורה הגלובלית הממוצעת כבר גבוהה ב-1.44 מעלות צלזיוס לעומת תחילת המאה ה-19, ועלייה כזו משפיעה ישירות על תדירות ועוצמה של אירועי קיצון.

מי שתורם הכי הרבה לבעיה, אגב, זו דווקא ארצות הברית, שפלטה את כמות גזי החממה הגדולה ביותר בהיסטוריה. אבל דווקא שם הנשיא טראמפ כינה את שינויי האקלים "ההונאה הגדולה ביותר אי פעם" וטען שתחזיות האקלים של האו"ם נכתבו על ידי "אנשים טיפשים".

הדוגמאות לאירועי קיצון כבר לא חסרות. "הקיץ השחור" של שריפות הענק באוסטרליה ב-2019-2020, השיטפונות שהרסו חלקים נרחבים מפקיסטן ב-2022, ההוריקנים "מילטון" ו"הלן" שזרעו הרס בדרום ארצות הברית. ואלה רק כמה מהאירועים הבולטים מתוך רשימה ארוכה שממשיכה לגדול.

פרופ' שרה פרקינס-קירקפטריק, מדענית אקלים מהאוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה, מספרת על "הארה מטלטלת" שחוותה: גם אם העולם יגיע מיד לאיזון מלא בפליטות, זה לא יעצור את הקיצוניות. "פחמן דו חמצני יכול להישאר באטמוספרה מאות שנים, וכמויות עצומות ממנו כבר שם. תיקון הנזק עלול לארוך מאות שנים, ואנחנו ממשיכים להוסיף עוד", היא אומרת.

יש גם עניין של "נקודות מפנה" שאין מהן דרך חזרה. שוניות האלמוגים בעולם, למשל, כבר במצב קשה: בין השנים 2023 ל-2025, 84 אחוזים מהאלמוגים בעולם עברו תהליך שלרוב מוביל למותם. גם יערות הגשם של האמזונס, שאמורים לספוג פחמן דו חמצני, נמצאים בסכנה. השאלה כבר לא אם, אלא מתי האמזונס יתחיל לפלוט יותר פחמן ממה שהוא סופג.

ד"ר סוניה סנביראטנה, מדענית אקלים שוויצרית ומדעני האקלים המובילים בעולם, משווה את המצב לעישון וסרטן ריאות. הסיכון עולה עם כל עשירית מעלה. "אם אירוע קיצון גדול אכן יתרחש, אני כבר יכולה לדמיין ביקורת שתגיד 'מדעני האקלים לא הזהירו אותנו'", היא אומרת. "אבל אנחנו כן אמרנו".

ומה עם התחזיות שכן טעו? יש כאלה, אבל דווקא לכיוון ההפוך. הערכת סיכונים אקלימית בבריטניה מ-2022 העריכה סיכוי של 0.02 אחוז בלבד שהמדינה תגיע ל-40 מעלות צלזיוס לפני 2040. באותו קיץ ממש, הטמפרטורות בבריטניה כבר חצו את הרף הזה. כלומר, המדענים דווקא נוטים להיות שמרנים מדי, לא מוגזמים.

ומה צפוי מעכשיו? תופעת "אל ניניו" שהחלה ביוני השנה עשויה להיות החזקה ביותר שתועדה אי פעם, ולפי חלק מהתחזיות אף להתעצם עד 2027 ל"סופר אל ניניו". טמפרטורת פני הים הממוצעת בעולם כבר שברה שיא בסוף אוגוסט. "עלינו לדון בתרחישים הגרועים ביותר שעלולים להתרחש", אומר פרופ' טים לנטון מאוניברסיטת אקסטר. "זה טבעי לצפות שזעזועים משמעותיים יותר עוד לפנינו". מדעני האקלים ברורים: העתיד כבר כאן, והשאלה היחידה שנותרה היא מתי ובאיזו עוצמה יגיע האסון הבא.