מלך נורבגיה האראלד החמישי מת היום (שישי) בגיל 89, אחרי 35 שנה על כס המלוכה. הארמון המלכותי באוסלו אישר את הידיעה שהטילה צל כבד על המדינה הסקנדינבית. האראלד היה המונרך המבוגר ביותר באירופה כולה, תואר שירש אחרי מותה של מלכת בריטניה אליזבת השנייה ב-2022.
המלך אושפז ב-17 באוגוסט בבית החולים הלאומי באוסלו במצב קשה. האבחנה הייתה אנמיה המוליטית חמורה, מחלה שבה כדוריות הדם האדומות נהרסות מהר יותר משהגוף מצליח לייצר חדשות. בסוף השבוע שעבר חלה הידרדרות נוספת במצבו, ולפי הודעת הארמון הוא טופל גם בזיהום חיידקי בדם. יורש העצר הוקון והמלכה סוניה ביטלו את כל אירועיהם הציבוריים בעקבות ההחמרה.
בנו של האראלד, הנסיך הוקון, הפך באופן מיידי למלך החדש בגיל 53. הוקון כבר מילא את מקום אביו כעוצר בתקופות הקודמות שבהן אושפז, אך הפעם התפקיד הפך קבוע. כבר לפני 15 שנה, בראיון שהעניק, אמר האראלד על בנו כי נורבגיה "נמצאת בידיים טובות", והדגיש שהוקון כבר עבר את "המבחן שלו" כאשר נשא נאום לאומה בעקבות טבח אוטויה.
חייו של האראלד עוצבו כבר בילדותו על ידי מלחמת העולם השנייה. בגיל שלוש בלבד, ב-1940, נאלץ לברוח מנורבגיה יחד עם אמו ואחיותיו אחרי שסבו המלך סירב לשתף פעולה עם הכיבוש הנאצי. המשפחה מצאה מחסה בארצות הברית, והילד הצעיר אף נכח בטקס ההשבעה הרביעי של הנשיא פרנקלין רוזוולט ב-1945. רק בתום המלחמה שבה המשפחה לארצה.
האראלד עלה לכתר ב-1991 אחרי מות אביו המלך אולף החמישי, אבל עוד קודם לכן חולל שערורייה משפחתית כשהתעקש להינשא לסוניה הרלדסן, בת של סוחר בגדים ולא ממוצא אצולה. אביו התנגד בתחילה, אך נכנע אחרי שהאראלד איים שלא יינשא כלל לאישה אחרת, איום שהיה עלול לסכן את המשך השושלת. הזוג נישא ב-1968 ונולדו להם שני ילדים, מרתה לואיז והוקון.
מעבר לתפקידו הסמלי, האראלד היה גם ספורטאי מצטיין בתחום השיט, וייצג את נורבגיה בשלוש אולימפיאדות: טוקיו 1964, מקסיקו סיטי 1968 ומינכן 1972. הוא המשיך להתחרות גם כשכבר היה מלך, וב-2005 זכה צוותו במדליית זהב באליפות אירופה. הרגע המכונן ביותר בתקופת מלכותו התרחש ב-2011, כשאיש ימין קיצוני רצח 77 בני אדם, רובם בני נוער, בטבח באי אוטויה. האראלד נשא אז נאום מרגש שבו קרא לעם הנורבגי "לעמוד יחד ולתמוך זה בזה".
הקשר בין המלך לישראל היה מורכב. האראלד מעולם לא ביקר בישראל, אף שהוזמן לכך על ידי נשיא המדינה דאז שמעון פרס עוד ב-2014. אחרי הטבח ב-7 באוקטובר 2023 ביקש המלך להביע באופן אישי תנחומים בשם המדינה, אך ממשלת נורבגיה, הידועה בעמדותיה העוינות כלפי ישראל, סירבה לאפשר לו זאת וקבעה שהתנחומים יימסרו רק על ידי נציג ממשלתי. הסירוב עורר זעם בקהילה היהודית המקומית, ורק חודשים ספורים לפני מותו הביעו גורמים בממשלה הנורבגית חרטה על ההחלטה.
מלכותו האחרונה של האראלד הוצלה על ידי סדרת שערוריות שפגעו בפופולריות המשפחה. בנה של המלכה החדשה מטה-מריט מנישואים קודמים, מריוס בורג הויבי, הורשע בשני מקרים של אונס ונשלח לארבע שנות מאסר. יומיים בלבד אחרי גזר הדין עברה מטה-מריט השתלת ריאה חירום בעקבות מחלת ריאות כרונית. בנוסף נחשפו התכתבויות בין מטה-מריט לעבריין המין ג'פרי אפשטיין, שנמשכו גם אחרי הרשעתו הראשונה בעבירת מין. סקרים הראו כי התמיכה במוסד המלוכה צנחה מ-70% ל-60% בעיצומו של משפט האונס, אם כי היא התאוששה חלקית לאחר מכן. עם זאת, התמיכה באראלד עצמו נותרה גבוהה מאוד לאורך כל התקופה.
עם מותו של האראלד עובר הכתר לבנו הוקון, כשהנסיכה אינגריד אלכסנדרה בת ה-22 הופכת ליורשת העצר הבאה. משפחת המלוכה הנורבגית תצטרך כעת להתמודד עם תקופת אבל ציבורי לצד השערוריות שטרם שככו, בעוד עיני האומה נשואות לדרך שבה ינהל המלך החדש את המוסד שירש מאביו.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה