ארה"ב בדרך להשתלטות על שליש מעתודות הנפט של ונצואלה

ממשל טראמפ מנהל מגעים מתקדמים שיאפשרו לארצות הברית להשתלט למעשה על שליש מעתודות הנפט של ונצואלה. מדובר במהלך דרמטי שיכול לשנות את מפת האנרגיה העולמית, כאשר על הפרק עסקת חכירה חסרת תקדים למשך 100 שנה על 13 שדות נפט המכילים יחד כ-90 מיליארד חביות.

המשא ומתן, שמתנהל ברמות הגבוהות ביותר בשתי הממשלות, כולל שיחות ישירות בין פקידים בכירים בוושינגטון לבין נשיאת ונצואלה בפועל, דלסי רודריגז. מקור המעורה בפרטי המגעים מסר כי "זה אמיתי ונדון ברמות הגבוהות ביותר של ממשלות ארצות הברית וונצואלה". לפי המידע שהתפרסם, מזכיר המדינה מרקו רוביו וסגן ראש סגל הבית הלבן סטיבן מילר מובילים את השיחות מול קראקס.

העסקה הנבחנת אמורה לפעול באמצעות מודל של "חכירה", כאשר הממשל האמריקאי ינעל עבור עצמו קבוצת שדות נפט שיפותחו בידי חברות אמריקאיות, כשהתפוקה תוקצה בערבות לארצות הברית. רשימה של 17 שדות שנבחנים כוללת שטחים בלתי מפותחים בחגורת אורינוקו העצומה, לצד אזורים בשלים באגם מרקאיבו, שחלקם מופעלים כיום בידי חברה סינית קטנה שקיבלה את הזיכיון עוד בתקופת שלטונו של ניקולס מאדורו.

המהלך האמריקאי מתרחש בצל הפלתו של מאדורו במבצע צבאי שהתרחש בינואר 2026. מאז השתלטה בפועל וושינגטון על ענף הנפט הוונצואלי, ולפי הדיווחים הוקמה קרן בהיקף של 13 מיליארד דולר ממכירות נפט, המנוהלת על ידי האמריקאים ללא כל פיקוח חיצוני. הלחץ על ונצואלה נמשך שנים, כאשר ארצות הברית מטילה סנקציות על המשטר במדינה כבר מאז 2019.

חברות אנרגיה אמריקאיות ענקיות כבר נערכות לזינוק. חברת שברון הגדילה את התפוקה שלה בוונצואלה ל-280,000 חביות ביום, ומתכננת קפיצה נוספת של 50 אחוזים עד סוף שנת 2028. חברות אמריקאיות נוספות חתמו לאחרונה על חוזים חדשים לפיתוח קידוחים במדינה הדרום אמריקאית, כחלק מהיערכות רחבה לקראת חתימת ההסכם הגדול.

מאחורי הקלעים של המהלך עומדת גם מלחמת האנרגיה מול אירן. שיבושים בתנועת המכליות במצר הורמוז דוחפים את וושינגטון לחפש מקורות אספקה חלופיים, וונצואלה, המחזיקה בעתודות הנפט הגדולות בעולם, הופכת ליעד מרכזי. לצד זה, ממשל טראמפ נמצא תחת לחץ כלכלי פנימי לקראת בחירות האמצע הקרובות, בשל עליית מחירי הדלק בשוק המקומי. שליטה ישירה במאגרים הוונצואליים עשויה להכפיל את עתודות ארצות הברית ולהקל על המחסור.

ארצות הברית מחזיקה כיום כ-290 מיליון חביות במאגר האסטרטגי שלה, שהם רק כ-41 אחוז מהקיבולת המלאה. מחסור בתקציבים ותחזוקה שוטפת עיכבו עד כה את מאמצי הממשל למלא מחדש את המאגר, לאחר שנוצל בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022 ולאחר מכן שוב עם פרוץ המלחמה מול אירן בפברואר.

המהלך התקדימי, המעביר בפועל שליטה במשאבי טבע של מדינה זרה לידי כוח חוץ, מעורר גם ביקורת חריפה בתוך ארצות הברית. מתנגדי העסקה מזהירים כי מדובר בקיבוע התלות באנרגיה מזהמת, וכי המבנה החדש עלול לשמש כר פורה לשחיתות כלכלית בחסות הבית הלבן. גם מבחינה משפטית, ההסכם עלול להיתקל בקשיים חוקתיים, שכן חוקת ונצואלה שומרת את פעילויות הליבה בענף הנפט בידי המדינה, וחקיקת האנרגיה המקומית אינה מכירה כלל בחכירת שטחי נפט לגורמים זרים.

במקביל למגעים על שדות הנפט, מתברר כי ונצואלה שוקלת גם לפרוש מארגון אופ"ק, כחלק מהעמקת הקשרים עם ממשל טראמפ. הרעיון עלה בשיחות בין הצדדים, אך טרם התקבלה בעניין החלטה סופית. עוד נודע כי שר האנרגיה האמריקאי כריס רייט מתכנן להגיע לקראקס כבר בשבוע הקרוב, במה שיכול לסמן את השלב האחרון לפני חתימת ההסכם ההיסטורי.