הליכוד הדיח את אדלשטיין וארדן ודורש: "פנה את הכיסא"

הליכוד לא חיכה אפילו יום אחד. שעות ספורות בלבד לאחר שיולי אדלשטיין וגלעד ארדן הכריזו על פרישתם מהמפלגה ויציאה לדרך פוליטית עצמאית, המפלגה כבר הגיבה במחטף מוסדי חסר תקדים: הדחה מיידית ורשמית של שני חברי הכנסת הוותיקים, ללא המתנה וללא הליכים מסורבלים.

צילום: יולי אדלשטיין

מנכ"ל הליכוד, דוד שרן, שיגר מוקדם יותר הערב מכתבים רשמיים לשני הפורשים. במכתבים נכתב במפורש כי חברותם בתנועה בוטלה, וכל זכויותיהם במוסדות המפלגה נשללו לאלתר.

המהלך המרכזי, והכואב מבין השניים, מכוון ישירות כלפי אדלשטיין. בניגוד לארדן שאינו מחזיק כיום במנדט פרלמנטרי, אדלשטיין ממשיך לכהן בפועל כחבר כנסת מטעם רשימת הליכוד. בדיוק בגלל זה, שרן לא הסתפק בהדחה מהמפלגה, אלא הציב דרישה ישירה ונחרצת: לפנות את הכיסא.

"מן הראוי שתתפטר מכהונתך כחבר כנסת, ובכך תאפשר את המשך מימוש המנדט שניתן לרשימת הליכוד בבחירות לכנסת על ידי המועמד הבא ברשימה", נכתב במכתב ששלח שרן לאדלשטיין.

ההדחה, כך צוין במכתב, נשענת על סעיף 21 ו' לחוקת הליכוד ועל החלטות הגורמים המוסמכים במפלגה. חברותו של אדלשטיין הופסקה באופן רטרואקטיבי, החל מתאריך 3 ביולי 2026, המועד המדויק שבו הודיע בפומבי על כוונתו לפרוש ולפנות לנתיב עצמאי. כלומר, מבחינת הליכוד, מהרגע הראשון שבו נשמעו המילים "פרישה" ו"דרך עצמאית", אדלשטיין כבר לא היה חלק מהמשפחה.

ההשלכות של ההדחה חורגות מעבר לסמל בלבד. לפי ההודעה הרשמית, אדלשטיין וארדן מנועים כעת מכל פעילות במוסדות התנועה, אסור להם להצביע בפריימריז או בבחירות פנימיות כלשהן, ואף לא להתמודד על תפקידים מטעם המפלגה בעתיד. במילים אחרות, מדובר בניתוק מוחלט וסופי, לא בהשעיה זמנית.

שרן לא שכח לציין גם את זכות הערעור העומדת לפורשים. "הינך רשאי להגיש עתירה על החלטה זו בהתאם לסעיף 21א.(א) לחוקת התנועה במועד הקבוע", נכתב במכתב לאדלשטיין. מדובר בסעיף פרוצדורלי סטנדרטי, אך בפועל ברור למי שמכיר את מנגנוני המפלגה כי מדובר בהחלטה שהתקבלה כבר בדרג המוסמך ביותר, ולא ברוח פתוחה לדיון מחודש.

יש לציין שמבחינה משפטית טהורה, הפסקת החברות במפלגה אינה שקולה להדחה אוטומטית מהכנסת. הפנייה של שרן לאדלשטיין מהווה למעשה דרישה ולחץ פוליטי בלבד, ולא צעד אכיפתי בעל תוקף מחייב. חבר כנסת שנבחר ברשימת מפלגה יכול, מבחינה חוקית, להמשיך ולכהן גם לאחר שהודח ממנה, אלא אם יבחר בעצמו להתפטר.

זה בדיוק המקום שבו הליכוד מבין שהמנוף המשפטי מוגבל, ולכן עובר למנוף הציבורי. נכון לכתיבת שורות אלו, אדלשטיין נותר בתפקידו כחבר כנסת. בליכוד מקווים שהלחץ הציבורי, יחד עם ההדחה הפומבית מהמפלגה, יביא אותו למסקנה שהמשך הכהונה בלי גב מפלגתי הוא עמדה בלתי אפשרית, ושפינוי המושב למועמד הבא ברשימה הוא רק עניין של זמן.

ההחלטה להפעיל יד קשה נגד שניים מבכירי המפלגה לשעבר משדרת מסר ברור כלפי כל מי ששוקל לצאת בעתיד לדרך פוליטית עצמאית: הליכוד לא יחכה, לא ינהל משא ומתן, ולא ישאיר פתח פתוח. השאלה המרכזית שנותרה פתוחה כעת היא האם אדלשטיין ייכנע ללחץ ויתפטר מרצונו, או שהעימות בין המפלגה לחבר הכנסת לשעבר יעבור לזירה משפטית וציבורית ממושכת יותר.

**סיכום: הליכוד הדיח רשמית את אדלשטיין וארדן מהמפלגה ודורש מאדלשטיין לפנות את מושבו בכנסת, אך מבחינה משפטית ההחלטה בידיו בלבד.**