הציר האיראני נשבר, אך עדיין מסוכן: חיזבאללה עובר לגרילה

איראן פועלת בימים אלה לשיקום רשת השלוחים האזורית שלה, לאחר שחיזבאללה והמיליציות הפרו-איראניות במזרח התיכון ספגו מכות קשות במהלך השנתיים האחרונות. בישראל מזהים ניסיונות פעילים של איראן ושלוחותיה להזרים כספים לגדה המערבית, לתכנן פיגועים ולחפש כל סדק אפשרי לפעולה נגד המדינה, ומבצעים היערכות לאפשרות של הסלמה.

הפגיעה הקשה ביותר נרשמה אצל חיזבאללה. חיסול המנהיג חסן נסראללה, מחיקת שדרת הפיקוד של הארגון, מתקפת הביפרים ואובדן כל 15 "מנהרות ערי המקלט" בדרום לבנון הפכו את חיזבאללה לארגון שנתפס כיום בלבנון כמוכה, חלש וחשוף. המכה לא נשארה רק בזירה הצבאית, היא הפכה למכה מוראלית שהחלישה את מעמד הארגון בזירה הפוליטית הלבנונית.

עם זאת, חיזבאללה רחוק מלהיעלם. הארגון ממשיך לפעול בתצורת גרילה מול צה"ל, מנסה לאתגר נקודתית את הכוחות הישראליים ועשוי בימים הקרובים להגביר את שליחת חוליות מניחי מטעני חבלה שמטרתן לפגוע בכוחות צה"ל בלבנון. הפעלת הרחפנים מתבצעת כרגע במרחב מצומצם, ברכס עלי טאהר, מתוך הבנה שהרחבת הפעילות מעבר לרכס עלולה להצית לחימה מחודשת רחבת היקף, שלה אין לחיזבאללה גיבוי בקרב הציבור הלבנוני.

במקביל מתנהל משא ומתן ישיר בין ישראל לממשלת לבנון. הנשיא ג'וזף עאון וראש הממשלה נוואף סלאם מצהירים בגלוי על שאיפתם לפרק את חיזבאללה מנשקו, וישראל מצדה שולטת כיום ברצועת ביטחון בדרום לבנון עד להשלמת תהליך הפירוז. בפועל, ההתקדמות רחוקה מלהיות שלמה. הצבא הלבנוני לא עורך חיפושים בבתי תושבים כפי שהובטח, מערכת המשפט מקילה ראש בענישת פעילי חיזבאללה סוררים, והתנועה השיעית אמל מסרבת להתיישר עם התוכנית לריכוז הנשק בידי המדינה, תוך שהיא מפיצה אזהרות מפני מלחמת אחים.

בתימן, החות'ים ספגו אף הם פגיעות משמעותיות, בהן חיסול מרבית חברי ממשלת הבובות שהם הקימו, כולל מי שכונה "הרמטכ"ל החות'י", והשבתת נמל התעופה של צנעא. למרות זאת, מנהיג התנועה השיעית־זיידית עבד אל־מאלכ אל־חות'י שומר על שליטה בפועל, ובשבועות האחרונים אף שידר ביטחון עצמי גובר: הכריז על מצור ימי נגד סעודיה ופתח במתקפה על עיר הנמל האסטרטגית אל־מוח'א במערב תימן, במטרה כנראה להתקדם עד מצר באב אל־מנדב. אלא שכוחות ממשלת תימן הלגיטימית בלמו את ההתקדמות, ולפי הודעה אחרונה אף השתלטו על המחנה הצבאי האסטרטגי אל־לבנאת במחוז אל־ג'וף, אחד ממעוזי החות'ים.

בעיראק, שלוחות הטרור האיראניות נמצאות תחת לחץ אמריקאי כבד. ארצות הברית מציעה כיום פרסים בסך עשרות מיליוני דולרים על מידע שיוביל למיליציונרים בכירים, ודוחקת בבגדד לפרק את נשק המיליציות ולרכזו בידי המדינה. ממשלתו החדשה של ראש הממשלה עלי זיידי הצהירה על כוונתה לממש את התוכנית עד ה-30 בספטמבר, אך המיליציות השיעיות, שזיידי תלוי בקולותיהן בפרלמנט, מסרבות להתפשר. מזכ"ל המיליציה "כתאיב א-שוהדא", אלאא אל-וולאי, הבהיר השבוע כי "ארגון הנשק בידי המדינה הוא בתמורה לריבונות מלאה וכוללת, וכל דבר אחר בלתי מקובל".

גם בסוריה, שממנה נמלטו המיליציות השיעיות לעיראק לאחר נפילת משטר אסד בסוף 2024, ממשיכים לפעול תאים ומחבלים הנאמנים לטהרן. השלטונות בלבנון עצרו לאחרונה חמישה חשודים, בהם שלושה סורים ושני לבנונים, שתכננו פיגועים נגד ממשלת אחמד א-שרע באזור החוף הסורי. לפי מקורות לבנוניים, חברי החוליה עברו אימונים צבאיים במזרח לבנון בהדרכת חיזבאללה, ואחד העצורים היה קולונל לשעבר בצבא אסד, כאשר החוליה נוהלה מרחוק על ידי קצין נוסף מהמשטר הקודם המתגורר במוסקבה.

גם בעזה מתגלעת מתיחות בתוך הציר. ההחלטה של חמאס לצאת למתקפה ב-7 באוקטובר ללא תיאום עם שאר הארגונים עוררה ביקורת, ובכיר בג'יהאד האסלאמי, ארגון הנחשב נאמן יותר לטהרן, תקף את ההחלטה בחריפות. חבר הלשכה המדינית של הארגון, ווליד אל-קטטי, כתב כי חמאס פתח ב"הרפתקה בלתי מחושבת" וכי ההחלטה שהתקבלה בידי מעגל מצומצם בצמרת חמאס ללא שיתוף ארגונים אחרים היוותה "כשל אסטרטגי חמור". הביקורת חושפת את המתח הפנימי בין הארגונים ואת השאיפה של הג'יהאד להתחזק על חשבון חמאס.

הלחץ האמריקאי על איראן, החיסולים בעזה והפגיעה הקשה בחיזבאללה דוחפים כעת את הציר כולו לחפש זירה חדשה שבה יוכל לשנות את התמונה. בישראל מבינים זאת היטב, ולצד המוכנות הצבאית בגבולות פועלים גם מחוץ להם, במטרה לסגור כל סדק אפשרי לפני שארגוני הטרור ומשמרות המהפכה יספיקו לנצל אותו.