נתניהו עוצר את פיטורי מ"מ מנכ"ל רמ"י יהודה אליהו

עדכון: ראש הממשלה בנימין נתניהו התערב אישית בפרשה והודיע כי אליהו לא יפוטר מתפקידו. ההודעה החד-משמעית הגיעה שעות ספורות אחרי שהתפרסם דבר זימונו של אליהו לשימוע, מהלך שהצית סערה ציבורית ופוליטית עצומה. "ראש הממשלה נתניהו אישר את מינויו של יהודה אליהו לממלא-מקום מנכ"ל רמ"י, שעושה עבודה לאומית חשובה בגליל ובנגב, והוא לא יפוטר", נמסר בהודעה רשמית מטעם הליכוד.

דרמה בכירה ברשות מקרקעי ישראל: שר השיכון חיים כץ זימן את ממלא מקום ראש הרשות, יהודה אליהו, לשימוע לפני פיטורים. הצעד החריף מגיע רק חודשים ספורים לאחר שכץ נכנס לתפקידו, וממחיש עד כמה המתיחות בין השניים הגיעה לנקודת רתיחה.

צילום: חיים כץ

מדובר בצעד מנהלי חמור, שכן שימוע לפני פיטורים הוא השלב הפורמלי האחרון לפני סיום כהונתו של בכיר במגזר הציבורי. במשרד השיכון לא הסתפקו בעילה אחת, אלא פרסו רשימה של טענות חמורות נגד אליהו, שלטענתם מצטברות לתמונה של התנהלות בעייתית בראש אחד הגופים המשפיעים ביותר על שוק הדיור בישראל.

בין העילות המרכזיות שהועלו: טענות ליחסי אנוש לקויים מצדו של אליהו כלפי עובדים וגורמים הפועלים מולו. מדובר בטענה שחוזרת ועולה כאשר בכיר ציבורי מאבד את אמון הדרג הממונה עליו, ולרוב היא זו שמהווה את הבסיס להליך שימוע.

עילה נוספת ומטרידה במיוחד היא ביטול אירוע רשמי בשל שירת נשים. מדובר בסוגיה רגישה שמעסיקה את המרחב הציבורי בישראל שוב ושוב, כאשר בכירים במגזר הציבורי נדרשים להכריע בין שיקולים דתיים-פוליטיים לבין המדיניות הרשמית של המדינה בנושא הפרדה מגדרית באירועים ממלכתיים.

במשרד השיכון מציינים גם כי אליהו כינס ועדות מכרזים בניגוד מפורש להנחיות שניתנו לו. ועדות המכרזים ברשות מקרקעי ישראל אחראיות על הקצאת קרקעות ברחבי הארץ, ופעולה בניגוד להנחיות בתחום הזה עלולה להעמיד בסימן שאלה החלטות תכנוניות וכלכליות משמעותיות.

העילה החמורה הנוספת שהובאה נוגעת להחרמת פגישה עם נציגי משפחות משרתי קבע שביקשו לדון בזכויותיהם. סירוב להיפגש עם נציגי אוכלוסיית משרתי הקבע, שנחשבת לרגישה במיוחד ומקבלת יחס מועדף במדיניות הדיור הממשלתית, נתפס במשרד כהתנהלות שאינה עולה בקנה אחד עם תפקידו הציבורי של אליהו.

הפרסום על זימונו של אליהו לשימוע חולל גל של תגובות זועמות ברשתות החברתיות. עשרות פעילי ימין ופרשנים תקפו את המהלך בחריפות וטענו כי מדובר בניסיון להפקיר את מפעל הקרקעות בגליל ובנגב מטעמים פוליטיים צרים. עורך הדין רוני איתן כתב: "איזה ריקבון. מהמכתב ברור שהסיבה האמיתית להדחה של יהודה אליהו היא הפיכת מכרזי מינויים לחיצוניים, בניגוד לרצון הוועד". העיתונאית שרה העצני כהן תיארה את המהלך כ"ירייה ברגל של הליכוד רגע לפני בחירות, וירייה ברגל של מדינת ישראל. בושה וחרפה". גם עיתונאי מקור ראשון, דורון ביינהורן, יצא נגד הפיטורים וכתב כי "מדובר באיש 100% אידאולוגיה שבא להציל את מצב הקרקעות במדינה, ובגלל שטויות פוליטיות רוצים לפטר אותו. אסור לשתוק".

השר כץ, מצדו, יצא בהודעה רשמית שבה הכחיש כל קשר בין הזימון לשימוע לבין סוגיית מינויים שהתבקש אליהו לבצע. "אין שחר לטענות על הזמנתו לשימוע לפני פיטורין של יהודה אליהו וקשר כלשהו למינויים שהתבקש לבצע", מסר כץ, והוסיף כי לשולחנו הגיעו "טענות קשות של חוסר ניהול חמור" ברשות, ובהן גם טענות להדרת נשים, לצד חוסר שיתוף פעולה מצד אליהו בנושא הרחבת זכויותיהם וזכאויותיהם של משרתי הקבע ומשפחותיהם, נושא שלדבריו נמצא בראש סדר העדיפויות שלו.

השר הבהיר כי מדובר בהליך מסודר שייערך "בלב פתוח ובנפש חפצה ובהתאם לכללי המינהל התקין", אך במקביל לא חסך במילים ואיים כי "ככל שלא נגיע לעמק השווה אפעל למנות ממלא מקום שיקדם את ההתיישבות היהודית בנגב והגליל".

הזימון לשימוע נעשה על ידי השר כץ באופן אישי, מה שמעיד על כך שמדובר בהחלטה שהתקבלה בדרג הבכיר ביותר של המשרד. במשרד השיכון לא מסתירים כי מדובר בהליך שנועד לבחון האם אליהו ימשיך לכהן בתפקידו הבכיר בראש רשות מקרקעי ישראל, גוף שאחראי על ניהול קרקעות המדינה ומהווה שחקן מרכזי בכל הנוגע למשבר הדיור.

הפרשה קיבלה תפנית דרמטית נוספת כשבסביבת שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הפנו אצבע מאשימה גם כלפי נתניהו עצמו. גורמים המקורבים לסמוטריץ' העלו חשד כי כץ "לא היה מעז לפעול להדחת אליהו ללא גיבוי מלשכת ראש הממשלה". לדבריהם, גם העיתוי של משלוח מכתב השימוע, שעות ספורות בלבד אחרי סגירת רשימות המועמדים לכנסת, מעורר שאלות קשות. בסביבת סמוטריץ' טענו כי העיתוי נועד למנוע מצב שבו יגיב למהלך באופן שישפיע על ההסכמות הפוליטיות שנרקמו ערב סגירת הרשימות, ובהן ההסכם עם משה פייגלין והסכם העודפים. גורם בציונות הדתית אף שיגר מסר קצר ומאיים: "המשך יבוא".

בשלב זה טרם ידוע מתי יתקיים השימוע בפועל ומה יהיה מעמדו של אליהו עד אז. מדובר בהליך שעשוי להסתיים בכמה תרחישים: מהמשך כהונה מלאה, דרך הטלת סייגים על סמכויותיו, ועד להדחה מוחלטת מהתפקיד. הימים הקרובים צפויים להבהיר האם מדובר בסערה חולפת או בתחילתו של פרק סיום דרמטי עבור ממלא מקום ראש הרשות.