לראשונה מאז פרוץ המלחמה באיראן, גורם רשמי בממשל האמריקני מודה בשחור על גבי לבן: הלחימה רוקנה את מחסני התחמושת של צבא ארצות הברית. דו"ח חדש של מבקר משרד ההגנה האמריקני, שהוגש לקונגרס, קובע כי השימוש הנרחב בחימושים יצר "פערים אסטרטגיים במלאים" וחשף "צווארי בקבוק" חמורים בבסיס התעשייתי הביטחוני של המדינה.
הדו"ח מתפוצץ ישירות בפרצוף ההצהרות שהשמיע הבית הלבן בחודשים האחרונים. רק יום לפני פרסום הדו"ח כתב טראמפ ברשת החברתית שלו כי ארצות הברית מייצרת כיום "יותר כלי נשק מובחרים ומתקדמים מאשר בכל זמן אחר בהיסטוריה שלנו". שר ההגנה פיט הגסת' הכחיש בעצמו בעבר את קיומו של מחסור בתחמושת. הדו"ח הרשמי מספר סיפור אחר לגמרי.
לפי הנתונים, עלות המלחמה עד סוף יוני נאמדת בכ-33.4 מיליארד דולר. הסכום המפלצתי הזה כולל לא פחות מ-22.3 מיליארד דולר שהוצאו רק על חימושים שנורו או הוטלו במהלך הלחימה. עוד 3.7 מיליארד דולר אבדו על ציוד שהושמד, ו-7.4 מיליארד דולר נוספים הוצאו על פעילות מבצעית. חשוב לציין: הסכום הזה עוד לא כולל את עלות שיקום התשתיות והבסיסים שנפגעו, כך שהמחיר האמיתי גבוה בהרבה.
מדובר בדו"ח הרבעוני הראשון שמפרסם מבקר הפנטגון על המערכה נגד איראן, המכונה בשם הקוד האמריקני "זעם אפי". הוא סוקר את התקופה שהסתיימה ב-30 ביוני, אך מציג נתונים גם מתחילת הלחימה בפברואר. זהו אחד המסמכים הרשמיים המקיפים הראשונים שחושפים מה באמת עלתה המערכה לצבא האמריקני, אחרי חודשים של הצהרות מרגיעות מכיוון הממשל.
הפער בין ההכחשות לעובדות מקבל משנה תוקף מהעובדה שהבית הלבן עצמו כבר הגיש בקשת חירום לקונגרס עוד ב-24 ביוני, לתקציב תוספתי של 87.6 מיליארד דולר. מתוך הסכום הזה, 67.1 מיליארד דולר נועדו לפנטגון, ולא פחות מ-21 מיליארד דולר מיועדים ספציפית לחימושים. במילים אחרות: בזמן שטראמפ טען בפומבי שאין שום בעיה, משרדו כבר רץ לקונגרס לבקש כסף חירום למחסור.
הגסת' עצמו לא הצליח להסתיר את המצוקה כשהופיע בפני הקונגרס ביולי. הוא הזהיר שם כי בלי מימון נוסף, משרד ההגנה עלול להתמודד עם "מחסורים קריטיים" שיפגעו ביכולת לחדש ציוד ותחמושת ולשמור על פעילות צבאית ברחבי העולם. הדו"ח מפרט את צווארי הבקבוק המרכזיים: ייצור מנועים רקטיים בדלק מוצק, מחסור בחומרי נפץ, מחסור בחומרי הנעה איכותיים, ומחסור בכוח אדם מיומן בתעשייה הביטחונית. הפנטגון מנסה כעת לקצר הליכי רכש ולהאיץ קווי ייצור, אך מודה בעצמו כי הגדלת כושר הייצור תדרוש "זמן משמעותי".
מעבר לתחמושת, הדו"ח חושף את היקף האדיר של המערכה: יותר מ-50 אלף חיילים אמריקנים נפרסו במרחב פיקוד המרכז, כ-36 אלף גיחות קרב בוצעו בשלב הלחימה המרכזי, ו-13,500 מטרות הותקפו. מערכי ההגנה האווירית יירטו יותר מ-6,000 כטב"מים מתאבדים ויותר מ-1,500 טילים בליסטיים ששוגרו לעבר כוחות אמריקניים ובעלות בריתם. איראן פגעה או השמידה מאות מבנים בבסיסים אמריקניים בשמונה מדינות שונות באזור, ועשרות כלי טיס אמריקניים נפגעו או אבדו, ביניהם ארבעה מטוסי F-15E, מטוס F-35A, מטוס A-10 ושבעה מטוסי תדלוק. המחיר האנושי כבד גם הוא: 14 חיילים אמריקנים נהרגו, 417 נפצעו בקרבות.
חשוב לציין כי הנתונים החדשים דווקא נמוכים מהערכות קודמות, שלפיהן העלות הכוללת של המלחמה הגיעה כבר ביולי ל-80 עד 100 מיליארד דולר. גם ההערכה הרשמית שפרסם הפנטגון אז, כ-37.5 מיליארד דולר, לא כללה את מלוא עלויות תיקון הבסיסים והחלפת כלי הטיס. כלומר, גם המספר המדויק יותר שמופיע כעת בדו"ח החדש רחוק מלשקף את המחיר הסופי האמיתי של המערכה.
הדו"ח אינו מתייחס לסוגיות הרגישות ביותר שעלו סביב המלחמה, ובהן תקיפה אמריקנית אפשרית בבית ספר יסודי באיראן בשעות הראשונות של הלחימה, שגבתה את חייהם של 175 בני אדם. תוצאות התחקיר הפנימי של הצבא בנושא טרם פורסמו. בינתיים טראמפ כבר נסוג מהערכתו המקורית שהמערכה תסתיים תוך שבועות, ואמר בסוף השבוע האחרון כי היא עשויה להימשך עד מיד אחרי בחירות האמצע בנובמבר.
ככל שהלחימה מתמשכת, הקביעה הרשמית על המחסור בחימושים צפויה להצית מחדש את הוויכוח הפוליטי בוושינגטון סביב יכולתו של הצבא האמריקני להמשיך במערכה ממושכת מול איראן, בעודו נדרש לשמור עתודות מספיקות למקרה שתפרוץ מלחמה נוספת בזירה אחרת.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה