כל הסערה סביב הסרט נז"א: מה קרה ולמה ישראל זועמת

הסרט התיעודי "נז"א" זכה בסוף השבוע בפרס חבר השופטים בפסטיבל ונציה, וההקרנה שלו זכתה ללא פחות מ25 דקות של מחיאות כפיים ותשואות, השיא הארוך ביותר בתולדות הפסטיבל. מאז, הסרט הפך לאירוע הכי פוליטי של השבוע בישראל, עם איומים, קריאות להדחות ועצומת תמיכה שחתומים עליה כבר יותר מאלף איש.

אז מה בעצם יש בסרט הזה שהצליח להרתיח כל כך הרבה אנשים? "נז"א", שביימו יובל אברהם ורחל שור בהפקת ה"גרדיאן" הבריטי, בנוי מ-24 עדויות אנונימיות של חיילים וקצינים לשעבר בצה"ל. הראיונות מצולמים בחשיכה, על גגות בתל אביב, כשברקע נראים אורות העיר ותנועת הלילה.

המרואיינים מדברים על הפעילות הצבאית ברצועת עזה אחרי ה-7 באוקטובר, ועל המונח "נז"א" שמתייחס לנזק אגבי ולפגיעה באנשים שאינם היעד. אחד המרואיינים מספר שבתחילת המלחמה אישרו כ-20 נפגעי נז"א בתקיפה אחת, ובהמשך המספר גדל: "הכי הרבה שאישרנו היה 500", הוא טוען. בסרט מוזכרת גם מערכת בינה מלאכותית בשם "לבנדר" שלטענת המרואיינים סייעה באיתור מטרות בעזה.

צה"ל לא אישר את הטענות. דובר צה"ל, תת אלוף אפי דפרין, הכחיש שאושרה תקיפה עם צפי של 500 הרוגים, והבהיר שמערכות טכנולוגיות לא מקבלות החלטות תקיפה לבד, אלא רק בני אדם ובהתאם לדין הבינלאומי. הוא גם הזמין את יוצרי הסרט להראות לצה"ל את הגרסה המלאה: "כדי לאפשר דיון ענייני, מקצועי ומבוסס ולא להסתפק במצגי שווא", כתב.

התגובה הזו לא סיפקה את כולם. ח"כ טלי גוטליב יצאה נגד דובר צה"ל בחריפות וקראה להדיח אותו: "לא הייתי משאירה את דו"צ דקה בתפקידו", כתבה, וטענה שהתגובה הייתה צריכה להיות הרבה יותר תקיפה מול מה שהיא מכנה "הסרט המחריד שמסייע לגדולי אויבינו".

גם בשורה הפוליטית הבכירה יותר לא שתקו. ראש הממשלה נתניהו תקף את יוצרי הסרט וקישר את הביקורת עליהם לדברים שאמר בעבר יאיר גולן: "זה מתחיל ביאיר גולן, שאומר שאנחנו רוצחים תינוקות. כשזה בא מתוכנו, זה בלתי נסבל". שר התרבות מיקי זוהר הלך צעד נוסף וקרא לבחון שלילת אזרחות של יוצרי הסרט, וכינה אותם "נבזים" שבגדו במדינה.

יו"ר ש"ס אריה דרעי תקף אף הוא את הסרט וכינה אותו "עלילת דם שקרית ומקוממת", וקישר בין הביקורת בסרט לבין דברי יאיר גולן על "הורגי תינוקות כתחביב". דרעי אף קרא לרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט, שמוביל היום מפלגה משלו, לבטל את הסכם העודפים עם גולן: "לא ייתכן שמי שכיהן כרמטכ"ל ייתן יד, אפילו בעקיפין, לפגיעה כה חמורה בחיילי צה"ל".

במקביל, במשרד התרבות התחילו לבחון צעדים מעשיים. השר זוהר הורה לגורמי המקצוע במשרד לרכז נתונים על תמיכות ממשלתיות שניתנו לגופים שמעורבים בהפקה או בהפצה של יצירות שמציגות את ישראל וצה"ל באופן שעלול, לטענת גורמים במשרד, לעלות כדי הסתה. במשרד גם בוחנים הקמת צוות בין-משרדי, בשיתוף משרד המשפטים ומשרד האוצר, שיגבש המלצות לפעולה נגד מוסדות תרבות שנהנים מכספי ציבור אך פועלים, לטענתם, נגד המדינה.

הסערה לא נשארה רק בפוליטיקה, היא גלשה גם לרשתות החברתיות ולמסכי הטלוויזיה. מגישת i24NEWS אופירה אסייג פרסמה סטורי זועם נגד היוצרים ואמרה להם: "תעברו לאיראן. אתם כמו איראן". גם המגיש אלירז שדה יצא במונולוג חריף ואמר על היוצרים: "מהרסייך ממך ייצאו, שייצאו ולא יחזרו אינשאללה".

מנגד, בעולם התרבות והקולנוע התארגנה תגובה הפוכה. עצומת תמיכה שפורסמה ברשת נחתמה על ידי יותר מאלף איש, בהם יוצרים מוכרים כמו שירה גפן, שלומי אלקבץ, ניר ברגמן, דני רוזנברג וארי פולמן. בעצומה נכתב כי "המרחק בין השיח כלפי היוצרים לבין התרת דם ואיום פיזי על חייהם הולך וקטן", והחותמים ביקרו גם עמיתים לתעשייה שתקפו את הסרט "מבלי שצפו בו כלל". מעניין לציין שגם חלק מהחותמים הודו שהם עצמם עדיין לא ראו את הסרט.

הפרשה נגעה גם בזירת הבחירות הקרובה. חברת הכנסת גבי לסקי ממפלגת הדמוקרטים כתבה שהשיח האלים נגד היוצרים "חייב להיפסק", אך תחת לחץ מהנהלת קמפיין המפלגה נאלצה למחוק את הפוסט מאוחר יותר. הליכוד תקף בעקבות כך את מפלגתו של גדי איזנקוט וקרא לו לבטל את ההסכם עם גולן, בטענה שהתמיכה בסרט "מוציאה את דיבתה של מדינת ישראל בעולם".

בינתיים לא ברור אם משרד התרבות באמת יגבש מדיניות מחייבת נגד הגופים המעורבים בהפקת הסרט, או שהמהלכים יישארו בשלב ההצהרות. גם השאלה אם תהיה פנייה משפטית נגד היוצרים בטענה לפגיעה בביטחון המדינה עדיין תלויה באוויר. מה שכן ברור הוא שסערת "נז"א" רחוקה מלהיגמר, והיא כבר הצליחה להצית ויכוח שחוצה את הפוליטיקה, התרבות והתקשורת בישראל.