יותר מ-1.2 מיליארד שקל נתרמו לצה"ל מאז מתקפת 7 באוקטובר ופרוץ המלחמה, על ידי הציבור הישראלי ויהודי התפוצות. כך עולה מנתונים של האגודה למען החייל. למרות הסכום חסר התקדים, חיילים ולוחמי מילואים ממשיכים לדווח על מחסור בציוד אישי, ופונים לתרומות פרטיות כדי להשלים את מה שחסר להם בשטח.
באגודה למען החייל, הגוף המורשה היחיד להעביר תרומות לצה"ל מאז האיחוד עם קרן לב"י ב-2016, מציינים כי מלחמת חרבות ברזל היא המלחמה הראשונה שבה הם פועלים במתכונתם הנוכחית. בשלב זה לא נמסרו נתונים מקבילים על היקף התרומות בשנים שקדמו למלחמה, כך שלא ניתן לקבוע באיזו מידה גדל היקף הגיוס לעומת שנות שגרה.
מהפילוח שנמסר עולה כי 134 מיליון שקל נתרמו לסיוע ולרכישת ציוד בתחילת המלחמה, ו-64 מיליון שקל נוספים שימשו לרכישת תווי סיוע למשרתים. 227 מיליון שקל הוקצו להשקעה בתשתיות בבסיסים ובמוצבים, ועוד יותר מ-197 מיליון שקל הושקעו באבזור מחנות צה"ל. 104 מיליון שקל נוספים שימשו לרכישת 160 אמבולנסים, עשרות אלפי ערכות חורף, מוצרי היגיינה והלבשה תחתונה ללוחמות וללוחמים בחזית. חברות שונות תרמו גם 645 "לבנות רענון" עבור המשרתים.
מעבר לציוד, כספי התרומות מימנו גם צרכים אנושיים. יותר מ-4,000 חיילים בודדים הוטסו לביקורים אצל בני משפחותיהם בחו"ל, ומומן סיוע ליותר מ-14 אלף בני משפחות שכולות שהשתתפו במחזורי נופש. חלק מהכסף הופנה גם להקמת מרכז חוסן ייעודי לטיפול בפוסט-טראומה בקרב משרתים.
אלא שההיקף העצום של התרומות מקבל משמעות אחרת לגמרי לנוכח החוסרים שעליהם התריעו לוחמים כבר בימים הראשונים למלחמה. יומיים בלבד אחרי מתקפת 7 באוקטובר, ב-9 באוקטובר 2023, התמלאו הרשתות החברתיות בפניות של משפחות מילואימניקים שביקשו תרומות של ציוד לחימה בסיסי, ביניהן אפודים קרמיים, קסדות וברכיות, לצד אוכל יבש, בגדים חמים ופנסי ראש.
מאז הצטברו עדויות רבות נוספות של חיילים ומשרתי מילואים שסיפרו כי נאלצו להשלים ציוד באמצעות תרומות, ולעיתים אף מכיסם הפרטי. לוחם מילואים באוגדת דוד שמכונה צ', שהתייצב לאימון לפני תעסוקה מבצעית, סיפר כי הוא וחבריו ממשיכים לגייס תרומות גם היום. "ארגנו לעצמנו את המדים, הנעליים, הקסדות. הכול הגיע מתרומות שאנחנו אוספים, ואנחנו ממשיכים להתרים כדי שיהיו לנו כוונות תקינות לנשקים, או להחליף ציוד מבצעי ישן ברמה נמוכה. אנחנו לא פלנגות", אמר.
גם ההתמודדות עם איום רחפני הנפץ חשפה מקרים שבהם משרתי מילואים נאלצו לאלתר פתרונות בעצמם, בהסתמך על תרומות. בגזרה הצפונית גייסו לוחמים כספים לרכישת רשתות שנועדו לספק הגנה מפני רחפנים, ובמקרים אחרים פנו לרשויות מקומיות ולחקלאים כדי לקבל רשתות משערי כדורגל וממטעי בננות. רס"ן במיל' שמכונה ת', שסיים סבב של שלושה חודשים בגזרה הצפונית, סיפר: "זה הכול מתרומות של אנשים פרטיים".
הנתונים מתפרסמים על רקע החרפת העימות בין משרד האוצר למערכת הביטחון סביב תקציב הביטחון. פגישה בין ראש הממשלה נתניהו לראש האופוזיציה לפיד הסתיימה ללא הסכמות, ובאוצר טוענים כי אין כרגע צורך בהעברת כספים נוספים, וכי 15 מיליארד שקל שכבר אושרו בממשלה תקועים בוועדת הכספים של הכנסת. מנגד, במערכת הביטחון מזהירים מפני פגיעה ביכולת לקדם עסקאות ורכש חיוניים.
תקציב הביטחון עומד כיום על 143 מיליארד שקל, והגדלתו ל-158 מיליארד כבר אושרה בממשלה אך טרם הושלמה בכנסת. מערכת הביטחון דורשת כעת להגדיל את התקציב ל-183 מיליארד שקל. באוצר טוענים כי "יש למערכת הביטחון את כל הכספים הדרושים לפעילות הדחופה", ומאשימים את משרד הביטחון בניהול כושל וחוסר שקיפות, בעוד שבמערכת הביטחון מציגים תמונה הפוכה ומתריעים מפני השלכות של עיכוב התקציבים.
בתוך המחלוקת התקציבית הזו, נתוני התרומות ממחישים את ההיקף העצום שבו התגייס הציבור בארץ ובתפוצות למען המשרתים, ובמקביל את העובדה שלאורך כמעט שלוש שנות לחימה יחידות וחיילים בשטח המשיכו במקרים רבים להסתמך גם על כספי תרומות כדי להשלים חוסרים בציוד, בתשתיות ובתנאי השירות. הערב מתקיים אירוע הוקרה לתורמי האגודה למען החייל, בהשתתפות בכירי צה"ל, הנהלת האגודה, בכירי המשק הישראלי ותורמים מרכזיים מהארץ ומהעולם. אלוף משנה במיל' שרי נחמיאס, מנכ"לית קרן האגודה למען החייל, מסרה: "התרומות והשותפות העמוקה עם התורמים וצה"ל אפשרו לאגודה למען החייל להמשיך ולהרחיב את פעילותה לאורך תקופת המלחמה, לצד העשייה השוטפת לאורך כל השנה למען רווחתם של חיילי וחיילות צה"ל".
הפער בין היקף התרומות חסר התקדים לבין הדיווחים המתמשכים על מחסור בציוד ממשיך להעסיק את השדה, במיוחד על רקע המאבק התקציבי המתנהל בין משרד האוצר למשרד הביטחון.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה