דנון באו"ם: "טורקיה מתבססת צבאית בסוריה לפי המודל האיראני"

דרמה סוערת פרצה הלילה במועצת הביטחון של האו"ם. שגריר ישראל, דני דנון, תקף בחריפות את התבססותה הצבאית של טורקיה בשטח סוריה, והזהיר כי ההתרחבות עלולה להפוך את המדינה השכנה לפלטפורמה שממנה יאיימו על ישראל.

"טורקיה פועלת לפי המודל האיראני", אמר דנון בדיון שהתקיים בעיצומו של משבר דיפלומטי סוער. לדבריו, אנקרה מעמיקה את אחיזתה הצבאית בסוריה, מקימה בסיסים ומרחיבה את השפעתה בשטח בקצב מדאיג.

כדי להמחיש את חומרת הדברים, דנון הציג בפני חברי המועצה מפה של סוריה והשווה בין אזור החיץ הביטחוני של ישראל לבין השטח שבו, לטענתו, קיימת נוכחות צבאית טורקית. הנתונים שהציג מטלטלים: אזור החיץ הישראלי מהווה כ0.1% בלבד משטח סוריה, בעוד שהנוכחות הטורקית משתרעת על פני כ5% מהשטח, פי חמישים יותר.

השגריר התייחס גם לבסיס אבו א־דוהור שבצפון סוריה, נקודת חיכוך מרכזית בין ישראל לטורקיה. לדבריו, ישראל העבירה לממשלת סוריה מסר ברור ולפיו עליה למנוע מטורקיה להשתלט על הבסיס. הדברים מגיעים על רקע התקיפה הישראלית שבוצעה באוגוסט נגד מסלול הבסיס, שלפי ישראל נועדה למנוע התבססות טורקית במקום. "זה היה הקו האדום שלנו. כשהמסר לא נענה, העברנו אותו בדרך אחרת. ישראל לא תאפשר לשטח סוריה להפוך לבסיס שממנו מאיימים עליה", אמר דנון.

דנון לא הסתפק בכך ותקף גם את העמדה הסורית במועצת הביטחון. לטענתו, בעוד ישראל זוכה לגינויים בכל פעם שהיא פועלת בהתאם לשיקולי הביטחון שלה, הקהילה הבינלאומית שותקת נוכח ההתרחבות הצבאית הטורקית באותו שטח בדיוק.

מנגד, טורקיה מיהרה להכחיש את הטענות. אנקרה שללה כי תכננה להקים בסיס צבאי קבוע באבו א־דוהור, וטענה כי שיתוף הפעולה שלה עם דמשק נועד לאימונים, ייעוץ וייצוב המצב הפנימי במדינה בלבד. גם גורמים סוריים מסרו בעבר כי לא תוכנן במקום בסיס טורקי קבוע.

מדמשק הגיעה תגובה חריפה לא פחות. נציג סוריה הקבוע באו"ם, אבראהים אולבי, טען כי דווקא ישראל היא זו שמהווה את הסכנה הגדולה ביותר ליציבות במזרח התיכון, לא רק לסוריה אלא לאזור כולו. הוא הצביע על הכרזת חירום שפרסמו 44 מדינות מחוץ לאולם המועצה, שגינתה ביקור של בכירים ישראלים בהר החרמון כמעשה בלתי חוקי והפרה בוטה של החוק הבינלאומי.

אולבי הוסיף כי בעוד דמשק ניגשה בתום לב לשיחות ביטחוניות בחסות אמריקאית, ישראל "השיבה לדיאלוג בתקיפות אוויריות, פשיטות והפרות והתקפות". לדבריו, סוריה מנסה להגיע להסדר דיפלומטי, אך זה לא אומר שהיא תסכים לכיבוש או תוותר על זכויות עמיה. הוא הדגיש כי שיתוף הפעולה הביטחוני של דמשק עם שכנותיה הוא ביטוי לריבונות מדינית, לא לתלות.

גם מדינות נוספות במועצת הביטחון הצטרפו לביקורת נגד ישראל. רוסיה גינתה את "האופי הבלתי מקובל של הפעולות התוקפניות של ישראל נגד סוריה" ודרשה מישראל להפסיק פעילות צבאית "שרירותית" ברמת הגולן ולסגת לקווים שנקבעו. סין הדגישה כי רמת הגולן היא שטח סורי כבוש, ודרשה מישראל להפסיק את כל הפעילות הצבאית בשטח הסורי ולסגת ללא דיחוי. בריטניה קראה לישראל לקבוע לוח זמנים ברור לנסיגה, וצרפת דרשה הפסקה מיידית של הפשיטות. גם עומאן, שדיברה בשם הקבוצה הערבית, גינתה תקיפות שפגעו בתשתיות אזרחיות, ובהן שדה התעופה אבו א־דוהור. ארצות הברית, לעומת זאת, קראה לריסון הדדי והמשך תיווך דיפלומטי.

הרקע למשבר נטוע עמוק בהיסטוריה של האזור. ישראל כובשת את רמת הגולן משנת 1967 וסיפחה את השטח בשנת 1981, מהלך שהקהילה הבינלאומית מעולם לא הכירה בו. לאחר נפילת משטרו של בשאר אל־אסד ב8 בדצמבר 2024, כוחות ישראליים התקדמו לתוך אזור החיץ המפורז ולעבר אזורי הר החרמון, בטענה שהסכם הפרדת הכוחות משנת 1974 פקע. הוויכוח הדיפלומטי הסוער צפוי להימשך, כשכל צד מחזיק בגרסה שונה לחלוטין על מי מאיים בפועל על יציבות האזור.