קנדה מתקרבת לאיחוד האירופי, טראמפ מאיים במכסי ענק

ראש ממשלת קנדה מארק קרני זרק את הכפפה. מול הפרלמנט האירופי בשטרסבורג הוא הכריז היום (חמישי) כי הוא מברך על היוזמה להפוך את קנדה לחברה הנלווית הראשונה בתולדות האיחוד האירופי. המהלך הדרמטי מגיע בדיוק כשקנדה וארצות הברית נמצאות בעיצומה של מלחמת סחר עקובה מדם, ותוך שעות ספורות הגיב הנשיא דונלד טראמפ באיום גלוי: מכסי ענק, ואולי אפילו עצירה מוחלטת של הסחר עם אירופה.

צילום: דונלד טראמפ

"אירופה וקנדה חזקות כל אחת בפני עצמה. אירופה וקנדה חזקות אף יותר יחד", אמר קרני בנאומו. הוא הבהיר כי המטרה איננה יצירת גוש שלישי שיתחרה בארצות הברית ובסין, אלא הבטחת החוסן והעצמאות הכלכלית של שני הצדדים. "אנחנו לא מבקשים כוח כדי לשלוט באחרים. להפך, אנחנו רודפים אחר חוסן, כדי שאף אחד לא יוכל לשלוט בשווקים הפתוחים שלנו, לפגוע בריבונות שלנו, לאיים על השלמות הטריטוריאלית שלנו, או לערער את החירויות, הדמוקרטיה ושלטון החוק שלנו", אמר.

קרני לא נרתע גם מהתגובה של טראמפ, שהגיעה עוד לפני נאומו. "הקנדים מאוחדים בכך שאף אחד לא יגיד לנו באיזו שפה לדבר. אף אחד לא יכתיב לנו את התרבות שלנו, או עם מי אנחנו יכולים לחתום הסכמים בזירה הבינלאומית", אמר ראש הממשלה הקנדי בתגובה ישירה לנשיא האמריקאי.

היוזמה עצמה יצאה מתחת ידיה של נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין, שהודיעה אמש כי היא מעוניינת לקדם את קנדה למעמד ייחודי באיחוד. "אנחנו רוצים להעלות את היחסים עם קנדה לרמה הגבוהה ביותר האפשרית", אמרה פון דר ליין. "אז אני רוצה לעבוד איתכם על פתיחת הדלת לקנדה כדי שתהיה החברה הנלווית הראשונה באיחוד האירופי". מדובר במעמד שכלל אינו מוגדר כיום באמנות האיחוד, כך שכל המהלך עדיין דורש אישורים נוספים הן במדינות החברות באיחוד והן בפרלמנט הקנדי עצמו.

טראמפ לא חיכה בסבלנות. עוד לפני שקרני עלה לדוכן, הוא כינה את היוזמה "מגוחכת" ו"מעליבה", והזהיר כי אם קנדה תהפוך לחברה נלווית של האיחוד האירופי, הוא יראה בכך "פעולה עוינת". "אם הכוונה טובה, בסדר. אם הכוונה רעה, נטיל מכסים כבדים מאוד על אירופה, וזו אפשרות ממשית", אמר הנשיא האמריקאי לעיתונאים, והוסיף כי קנדה הייתה "שותפת סחר נוראית".

הרקע למהלך הוא מלחמת סחר שהתלקחה בין וושינגטון לאוטווה. טראמפ הטיל מכסים בגובה של עד 50 אחוז על מוצרים קנדיים, וקנדה הגיבה בצעדי נגד דומים. לא זו בלבד: הנשיא האמריקאי חזר והצהיר בעבר על רצונו לספח את קנדה ולהפוך אותה למדינה החמישים ואחת של ארצות הברית, הצהרות שהותירו את היחסים בין שתי המדינות השכנות במצב הרעוע ביותר מזה שנים.

הברית המתגבשת בין קנדה לאיחוד האירופי, כפי שהציג אותה קרני, איננה מסתכמת בהצהרות סמליות. מדובר בשיתוף פעולה עמוק בתחומים אסטרטגיים ממש: מינרלים קריטיים, תעשייה ביטחונית, בינה מלאכותית וכוח מחשוב, ביטחון אנרגטי וחלל. קרני הוסיף גם ממד אישי לחזון: "עלינו לאפשר לצעירים שלנו לעבוד, ללמוד ולחיות היכן שירצו, משני עברי האוקיינוס האטלנטי". על פי דיווחים, המהלך עשוי לכלול גם הפחתת חסמי סחר, הנחת כבלים תת ימיים המחברים בין שתי היבשות, והפניית צינורות גז שיאפשרו לאירופה גישה לגז הקנדי.

לא כל השחקנים באיחוד האירופי מרוצים מהקצב שבו פון דר ליין דוחפת את המהלך. דיפלומט אירופי אחד הביע הפתעה מהיוזמה ואמר כי "אף אחד לא באמת יודע מה זה אומר", והוסיף כי קיים חשש שראשת הנציבות "מבטיחה יותר ממה שהיא תוכל לספק". דיפלומט אחר תיאר את ההצעה כ"בלתי מזורגת, כזו שמעולם לא נדונה עם המדינות החברות".

קרני עצמו, כשנשאל לאחר נאומו כיצד בדיוק תיקרא המסגרת החדשה, השאיר את השאלה פתוחה. הוא אמר כי האיחוד האירופי הוא זה שיחליט כיצד להגדיר את מערכת היחסים העתידית, וכי התוכן של כל הסכם חשוב יותר מהשם שיוצמד לו. קנדה, כידוע, אינה יכולה להצטרף באופן מלא לאיחוד האירופי משום שאינה ממוקמת גיאוגרפית ביבשת אירופה, אך קרני חזר והבהיר בסוף השבוע האחרון כי הוא מחפש "ברית ייחודית" עם הגוש.

בשלב זה נותר לראות אם טראמפ יהפוך את איומיו למציאות ויטיל מכסים נוספים על אירופה, ואיך יגיבו המדינות החברות באיחוד לפרויקט השאפתני של פון דר ליין. גם בפרלמנט הקנדי צפוי דיון סוער בשאלה האם ואיך להתקדם עם המהלך שעשוי לשנות מהיסוד את מפת הבריתות הכלכליות והאסטרטגיות של המערב.