ברגע האחרון: אוסטרליה נסוגה ממהלך הסנקציות נגד ההתנחלויות

ברגע האחרון, ותוך הפתעה מוחלטת של שותפותיה, אוסטרליה נסוגה ממהלך בינלאומי שנועד להטיל הגבלות סחר על עסקים ישראליים בהתנחלויות ביהודה ושומרון. תאגיד השידור האוסטרלי חשף כי דיפלומטים אירופיים הביעו אכזבה ותדהמה מהחלטת קנברה, לאחר שהמדינה הייתה מעורבת בדיונים על ההצהרה עד לרגע האחרון ממש.

בשבוע שעבר פרסמו 12 מדינות, רובן המכריע אירופיות, הצהרה משותפת שבה התחייבו להטיל או לשקול הגבלות על הסחר עם ההתנחלויות. על ההצהרה חתמו בריטניה, צרפת, דנמרק, פינלנד, איסלנד, אירלנד, נורווגיה, פולין, פורטוגל, ספרד ושוודיה. קנדה הייתה המדינה היחידה מחוץ ליבשת אירופה שהצטרפה למהלך. אוסטרליה, שגורמים באיחוד האירופי ניסו לגייס במשך שבועות כדי להרחיב את הקואליציה נגד ישראל, נעדרה מהרשימה הסופית.

לפי הדיווחים, ארבעה מקורות דיפלומטיים ממדינות שונות סיפרו כי אוסטרליה השתתפה בדיונים על הצעדים עד סמוך ממש להשלמת נוסח ההצהרה, ואף אותתה שהיא פתוחה לנקיטת צעדים נוספים נגד ההתנחלויות. גורם אירופי אחד סיפר כי ראה נוסח מוקדם של ההצהרה שבו אוסטרליה מופיעה בין המדינות המשתתפות. לא ברור אם קנברה הסכימה רשמית להצטרף או ששמה נוסף לטיוטה מתוך ציפייה שתחתום בסופו של דבר. שני מקורות שהיו מעורבים במשא ומתן אמרו כי רק ביום פרסום ההצהרה עצמו התברר להם שאוסטרליה אינה מצטרפת.

שני גורמים באיחוד האירופי אמרו כי הופתעו מההחלטה, בעוד דיפלומט ממדינה נורדית העריך מראש שקנברה תחתום. לדבריו, אוסטרליה "החמיצה הזדמנות" להפעיל לחץ משמעותי על ישראל. גורם דיפלומטי נוסף אמר כי המדינות השותפות למהלך "התאכזבו" מהיעדרותה. גורם אחר הציג תמונה מסויגת יותר וטען כי אף שאוסטרליה אותתה על פתיחות, היא מעולם לא התחייבה באופן חד-משמעי להצטרף.

מאחורי ההחלטה עומדים כמה שיקולים. גורמים ציינו את הקושי המעשי באכיפת חרם יבוא גורף ואת החשש שהוא יפגע דווקא בפלסטינים עצמם. אחרים הצביעו על לחצים פוליטיים פנימיים על ראש הממשלה אנתוני אלבניזי, שגברו לאחר מתקפות הטרור בבונדי ולנוכח ביקורת מצד ארגונים יהודיים שטענו כי ממשלתו אינה פועלת בתקיפות מספקת נגד האנטישמיות. מקורות נוספים הצביעו על חילוקי דעות פנימיים בתוך מפלגת הלייבור, שמנעו מהממשלה לגבש עמדה מוסכמת בזמן.

משרד החוץ והסחר האוסטרלי מסר תגובה מתחמקת בעיקרה: "אנו ושותפותינו הבינלאומיות פועלים יחד ובתיאום הדוק למען אותה מטרה, גם אם לא כולנו נוקטים בדיוק אותם צעדים באותו זמן". הדובר הוסיף כי "אנו חוששים כי איסורי יבוא גורפים מציבים אתגרים מעשיים, ובכלל זה הצורך להבטיח שהם לא יפגעו בשוגג בעסקים, בעובדים ובמקורות הפרנסה של פלסטינים". במקום חרם גורף, אוסטרליה מבטיחה "צעדים ממוקדים נוספים" בתיאום עם שותפים בינלאומיים.

שרת החוץ האוסטרלית פני וונג מסרה בשבוע שעבר לפרלמנט כי ממשלתה אינה מקדמת בשלב זה איסור יבוא כולל, בשל החשש מפגיעה בלתי מכוונת בעסקים אוסטרליים, בפלסטינים ובישראלים כאחד. עם זאת, כבר ביוני השנה הצטרפה אוסטרליה לבריטניה, קנדה, צרפת ונורווגיה בהטלת סנקציות מתואמות על גורמים ישראליים שהואשמו במימון, בסיוע ובביצוע אלימות נגד פלסטינים ביהודה ושומרון, ואף הכריזה אז כי היא "מוכנה לנקוט צעדים נוספים" אם ישראל לא תפעל.

המהלך הבינלאומי כולו יצא לדרך לאחר ששר החוץ הבריטי אד מיליבנד הכריז בפרלמנט כי בחלקים מיהודה ושומרון מתבצע "טיהור אתני של פלסטינים בידי טרוריסטים מתנחלים", וכי ממשלת ישראל מעלימה מכך עין. מיליבנד הודיע גם כי עמדתה הרשמית של בריטניה היא שהשליטה הישראלית ביהודה ושומרון אינה חוקית, בהתאם לחוות דעת מייעצת שפרסם בית הדין הבינלאומי לצדק ב-2024. ישראל דוחה מכל וכל את הטענות לטיהור אתני ואת הקביעה בדבר אי-חוקיות ההתנחלויות. לפי הדיווחים, גם חלק מהמדינות החתומות על ההצהרה המשותפת הופתעו מחריפות ניסוחיו של מיליבנד, שחרגו לדבריהם מהשפה המתונה יותר שסוכמה מראש.

אוסטרליה כבר הכירה במדינה פלסטינית באו"ם באוגוסט 2025, יחד עם קנדה ופורטוגל, ופעלה בשנה האחרונה בלחץ דיפלומטי הולך וגובר על ישראל בנוגע למלחמה ברצועת עזה ולהתנחלויות. עם זאת, נראה כי בשלב הזה קנברה בחרה להיזהר, ולא ברור אם ההימנעות מהחתימה היא עמדה קבועה או רק דחייה זמנית עד לגיבוש עמדה פנימית מוסכמת.