עם כאפייה ודמעות: נשיא אינדונזיה זעק "לשחרר את פלסטין"

תפנית מטלטלת: נשיא אינדונזיה, פראבוו סוביאנטו, נראה מנגב דמעות מעיניו וזועק שוב ושוב "תשוחרר פלסטין" בטקס פומבי במזרח ג'אווה. הנאום, שנשא לציון 100 שנה להקמת בית הספר האסלאמי היוקרתי "דארוסלאם גונטור", התקיים בשבת האחרונה בעיר פונורוגו, וגרם לגל הדים ברחבי העולם.

סוביאנטו עטה על צווארו כאפייה שהוענקה לו על ידי שגריר פלסטין באינדונזיה, עבד אל-פתאח א-סטארי, שעלה במיוחד לבמה כדי להעניק לו אותה. לאחר שחזר למקומו, נראה הנשיא מנגב את עיניו בעזרת הצעיף ומתנצל בפני הקהל: "אני מתנצל, נזכרתי באחים ובאחיות שלנו בפלסטין".

ההמונים שנכחו במקום לא איחרו להגיב, והצטרפו בקריאות תמיכה נלהבות בכל פעם שהנשיא חזר על הסיסמה. "הם נטבחים, מופצצים ומותקפים ללא הפסקה, ונראה שאנחנו חסרי אונים לעזור להם", אמר סוביאנטו בהתייחסו למצב ברצועת עזה.

הנשיא האינדונזי לא הסתפק בקריאות הרגשיות, וקרא לדור הצעיר ולמנהיגים הדתיים במדינתו לחזק את העצמאות הלאומית. לדבריו, אינדונזיה חייבת להפוך לאומה חזקה במיוחד כדי שתוכל "לסייע לאחינו ואחיותינו המדוכאים בידי משטר אחר", ולא תישאר תלויה בהכתבותיהן של מעצמות זרות.

הרטוריקה הלוחמנית סותרת באופן חד את הטון המתון שהציג סוביאנטו רק לפני כשנה, בנאומו הנודע בעצרת הכללית של האו"ם בספטמבר 2025. באותו נאום, שריגש רבים בישראל, אמר הנשיא במפורש: "עלינו להכיר, לכבד ולהבטיח את ביטחונה של ישראל כדי להשיג שלום אמיתי במזרח התיכון". הוא אף חתם את דבריו בברכת "שלום" בעברית, והבטיח שאינדונזיה תכיר בישראל באופן מיידי ברגע שזו תכיר במדינה פלסטינית.

באותה תקופה דיווחו גורמים כי אינדונזיה, המדינה המוסלמית המאוכלסת בעולם, שוקלת בכלל צעדים לקראת נורמליזציה מלאה עם ישראל, בין היתר כחלק מהמהלך להצטרפותה לארגון ה-OECD. משרד החוץ האינדונזי הכחיש אז שהנורמליזציה עם ישראל מהווה תנאי להצטרפות לארגון.

סוביאנטו אף הלך צעד רחוק יותר בפברואר האחרון, כשהשתתף בישיבת הפתיחה של "מועצת השלום" בוושינגטון, והכריז שם כי ממשלתו מתכננת לשלוח כ-8,000 חיילים אינדונזים שישמשו ככוח מרכזי לשמירת שלום ברצועת עזה. אלא שכבר בחודש מרץ הודיעה ממשלת אינדונזיה כי הצבת הכוחות הוקפאה ללא הגבלת זמן, על רקע ההסלמה האזורית.

לאינדונזיה אין ולא היו מעולם יחסים דיפלומטיים רשמיים עם ישראל, עמדה היסטורית שג'קרטה שומרת עליה בעקביות לאורך עשרות שנים. אלא שהמעבר החד מדברי הפיוס באו"ם לצעקות התמיכה הרגשיות בטקס האחרון מעורר כעת שאלות באשר לכיוון שאליו פונה מדיניות החוץ האינדונזית ביחס לישראל ולסכסוך במזרח התיכון.

בינתיים לא פורסמה תגובה רשמית מטעם ישראל להתבטאויות הנשיא האינדונזי, ולא ברור אם וכיצד ישפיע השינוי בטון על מערכת היחסים העתידית בין שתי המדינות, ועל הסיכוי לחידוש תוכנית שליחת הכוחות לעזה.