העיתונאי גדעון קוץ, כתב קול ישראל בפריז, הלך לעולמו

העיתונאי וחוקר התקשורת פרופסור גדעון קוץ הלך לעולמו היום (ראשון) בפריז, בגיל 78. קוץ נחשב לאחד הקולות המזוהים ביותר עם השידור הציבורי הישראלי מהזירה הצרפתית והאירופית, ופעל בבירה הצרפתית במשך עשרות שנים.

קוץ נולד ב-1948 בלודז' שבפולין, ועלה לישראל עם משפחתו כשהיה ילד. הוא עבר לפריז כבר בסוף שנות ה-70, ומאז 1986 שידר ב"קול ישראל". בהמשך כיהן ככתב הערוץ הראשון באירופה, ועם הקמת תאגיד השידור הישראלי המשיך בתפקידו ככתב ופרשן לענייני אירופה.

במהלך הקריירה הארוכה שלו הגיע קוץ שוב ושוב למוקדי החדשות הגדולים ביבשת. הוא דיווח מנפילת חומת ברלין, מהמהפכות במזרח אירופה, ממלחמות יוגוסלביה וצ'צ'ניה, מהאביב הערבי, מגל פיגועי הטרור באירופה ומהמשבר באוקראינה. הוא סיקר גם את אירועי כיכר טיין-אן-מן בסין ואת השבעתו של נלסון מנדלה לנשיא דרום אפריקה.

קוץ לא הסתפק במוקדים ה"נוחים". הוא הגיע גם למקומות שנחשבו סגורים בפני עיתונאים ישראלים, בהם איראן, סוריה ולבנון. ב-2002, בעת סיקור ועידה בביירות מטעם ערוץ 2, הוא בודד מיתר העיתונאים וסולק מלבנון לאחר שדיווח לתקשורת הישראלית. ב-2008 היה הנציג הישראלי היחיד שנלווה לנשיא צרפת דאז ניקולא סרקוזי בביקורו בדמשק.

ב-2009 הגיע לטהראן כשליח רשות השידור וסיקר מקרוב את הבחירות לנשיאות איראן ואת גל המחאה שפרץ בעקבותיהן, כשלדבריו אנשי המשטרה והמיליציות תקפו עיתונאים במקום. זו הייתה הפעם השנייה שלו במדינה בתוך ארבע שנים.

לצד העבודה השוטפת בשטח, פיתח קוץ קריירה אקדמית עשירה. הוא היה פרופסור מן המניין לתקשורת ותרבות באוניברסיטת פריז 8, וחוקר והיסטוריון מוערך של תולדות העיתונות העברית והיהודית באירופה. הוא ערך גם את כתב העת "קשר" לחקר תולדות העיתונות והתקשורת, ומ-2018 שימש עמית מחקר במרכז דניאל אברהם באוניברסיטת תל אביב.

קוץ כיהן במשך חמש שנים כנשיא איגוד עיתונאי החוץ בצרפת, ולאחר מכן הפך לנשיא הכבוד של האיגוד. לצד זאת שימש סגן נשיא איגוד עיתונאי הקולנוע של צרפת, והשתתף כחבר שופטים בפסטיבלי קולנוע בינלאומיים, ביניהם פסטיבל קאן.

לאורך השנים כתב קוץ גם ב"ידיעות אחרונות", "מעריב", "גלובס" ו"דבר", ובכתבי עת נוספים בארץ ובעולם. בתחילת דרכו העיתונאית כתב כסאטיריקן בעיתון הסטודנטים "פי האתון", ולאחר מכן היה כתב "דבר" בפריז ושליח העיתון ברחבי העולם עד לסגירתו ב-1996.

קוץ הותיר אחריו את רעייתו, העיתונאית והצלמת יפה עירון-קוץ, שאיתה עבר לפריז בשנות ה-70 במסגרת לימודי דוקטורט משותפים, ואת שני ילדיהם. יהי זכרו ברוך.