ועדת הבחירות פסלה את מפלגת רע"מ מהתמודדות לכנסת

מכה פוליטית כבדה נחתה היום על מפלגת רע"מ. ועדת הבחירות המרכזית החליטה לפסול את המפלגה בראשות מנסור עבאס מהתמודדות בבחירות לכנסת ה-26, בהחלטה שמתקבלת בעיצומו של גל פסילות חסר תקדים שמטלטל את המערכת הפוליטית.

ההצבעה בוועדה הסתיימה ברוב מוחץ: 18 חברי ועדה תמכו בפסילת המפלגה, מול חמישה בלבד שהתנגדו, ונציג אחד שבחר להימנע. התוצאה ממחישה את הקיטוב העמוק שמאפיין את דיוני הפסילות בימים האחרונים, ומנחיתה מהלומה על עבאס, שרק לפני מספר שנים עשה היסטוריה כשהפך לראש המפלגה הערבית הראשונה שהצטרפה לקואליציה ולממשלת ישראל.

הבקשות לפסילת רע"מ הוגשו על ידי שלושה גורמים שונים: מפלגת הליכוד, מפלגת עוצמה יהודית ופורום "בוחרים בחיים", המאגד משפחות שכולות ונפגעי פעולות איבה. הבקשות נשענו על סעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת, וטענו לשלוש עילות מרכזיות: שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, הסתה לגזענות, ותמיכה במאבק מזוין נגד ישראל.

בדיון הסוער שקדם להצבעה, טענה חברת הכנסת טלי גוטליב מעוצמה יהודית כי מדובר ב"מסווה של ארגון טרור", והוסיפה כי "שקריו של עבאס לא שונים מאלה של אבו שחאדה". מנגד, עורכת הדין סוהאד בשארה, שייצגה את רע"מ בדיון, ציינה כי עבאס גינה בעצמו את טבח השבעה באוקטובר.

בניגוד לעמדת רוב הוועדה, היועצת המשפטית לממשלה התנגדה נחרצות לפסילה. נציגתה מסרה כי מדובר ב"בקשה דלה מאוד שאינה עומדת באמות המידה הנדרשות לביסוסה", והדגישה כי "חבר הכנסת עבאס מכיר ביהדותה של המדינה". לדבריה, הבקשה לא הצליחה לבסס את העילה של שלילת קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

פורום "בוחרים בחיים", שהגיש אחת הבקשות המרכזיות לפסילה, בירך על ההחלטה בתגובה חריפה: "היום ועדת הבחירות קיבלה את העתירה שהגשנו וקבעה את המובן מאליו: מי שתומך בטרור או קשור לגורמי טרור אינו יכול לשבת בכנסת ישראל. עמדת היועמ"שית היא חרפה. הכנסת אינה עיר מקלט לתומכי טרור, מדינת ישראל חייבת לבחור בחיים", נמסר מטעם הפורום. עוד עלה כי נציגי הפורום נבלמו תחילה בכניסה לאולם הדיונים, ורק לאחר עימות ישיר והתערבות של חברי הכנסת עמית הלוי ואופיר כץ הותרה כניסתם.

הפסילה של רע"מ מגיעה על רקע התבטאות נפיצה שהשמיע עבאס בוועידה הארצית ה-28 של מפלגתו בטייבה, בפני כ-1,050 חברי מפלגה. שם הצהיר עבאס: "מדינת פלסטין קיימת ועומדת, ומרבית העולם מכיר בה, למעט ארה"ב וישראל". הוא הוסיף כי "אנחנו רוצים שגם הן יכירו בה, ופועלים להשגת שלום, פיוס וסיום הכיבוש והסכסוך", דברים שהציתו סערה פוליטית מיידית.

ההחלטה על רע"מ מצטרפת לשרשרת פסילות דרמטית שמלווה את דיוני הוועדה בראשות המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט נעם סולברג. קודם לכן נפסלו גם חבר הכנסת עופר כסיף מחד"ש ויו"ר בל"ד סמי אבו שחאדה, בשל התבטאויות חמורות שהשמיע יממה לאחר טבח השבעה באוקטובר. במקרה של אבו שחאדה בחר סולברג עצמו, באופן חריג, להשתתף בהצבעה ותמך בפסילה, כשהוא מציין כי "דבריו לא הניחו את דעתי".

בפתח דיוני הפסילות הזהיר סולברג מפני המשקל הכבד של הסמכות שבידי הוועדה: "פסילה שוללת מציבור בוחרים שלם את האפשרות לתת את קולו למועמד או לרשימה שבחר". פסילת רשימה שלמה, בשונה מפסילת מועמד בודד, גוררת השלכות רוחב חמורות במיוחד, שכן היא מוחקת ייצוג פרלמנטרי של ציבור בוחרים רחב היקף.

כעת עוברת ההכרעה לבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ, שיידרש לקבוע באופן סופי אם רע"מ תוכל להתמודד בבחירות הקרובות. מדובר בתרחיש שכבר קרה בעבר: לקראת הבחירות לכנסת ה-21 בשנת 2019 פסלה ועדת הבחירות את הרשימה המשותפת של רע"ם ובל"ד, אך שופטי העליון הפכו אז את ההחלטה ואישרו את התמודדותה. ההערכות בזירה הפוליטית הן שגם הפעם קיים סיכוי סביר שהפסילה תתהפך בערכאה העליונה, כפי שקרה ברוב מערכות הבחירות מאז שנת 2003.

בימים הקרובים צפויים הצדדים להגיש את טיעוניהם לבג"ץ, כשעל הפרק ניצבות גם רשימות ומועמדים נוספים שממתינים להכרעת הוועדה, ביניהם עוצמה יהודית, הציונות הדתית וזהות והרשימה המשותפת. המערכת הפוליטית עוצרת נשימה לקראת ההכרעה הסופית שתקבע מי בכלל יוכל להופיע על פתקי ההצבעה בבחירות הקרובות.