יו"ר ועדת הבחירות עצר חלוקת כספים לחרדים שיימנעו מהצבעה

יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, הוציא היום (שישי) צו ארעי נגד עמותת "שקל הטהור", הקשורה לחסידות סאטמר. הצו אוסר על העמותה להעניק לבוחרים כסף כדי להשפיע עליהם שלא יצביעו בבחירות, וכן אוסר עליה להציע או להבטיח תשלומים כאלה.

הצו ניתן בעקבות עתירה שהגישה התנועה למען איכות השלטון. לטענת התנועה, העמותה החלה להעניק "תמיכות" כספיות בשווי 200 דולר לאנשי חסידות סאטמר שמצהירים שהם נמנעים מהצבעה בבחירות. התנועה טענה כי מדובר בהפרה ברורה של האיסור על מתן שוחד לבוחרים.

סעיף 122(1) לחוק הבחירות לכנסת קובע איסור מפורש על מתן או הצעת שוחד "על מנת להשפיע על בוחר להצביע או להימנע מהצביע, בכלל או בעד רשימת מועמדים מסוימת". מדובר בעבירה פלילית שנועדה להגן על טוהר הבחירות ועל חופש הבחירה של האזרח.

השופט סולברג קבע בהחלטתו כי לפי הראיות שצורפו לעתירה, קם חשש כבד להפרת הדין, חשש היורד לשורש דיני הבחירות. הצו הארעי ניתן במעמד צד אחד, ומשמעותו הלכה למעשה עצירה מיידית של הפעילות הנטענת עד לבירור העניין לגופו.

על פי התוכנית שפורסמה בעבר, המענקים אמורים היו להיות מחולקים לחוגי "העדה החרדית". השנה, כך עולה מהעתירה, הורחב מעגל הזכאים גם לקהילות נוספות ברחבי המגזר החרדי שהתחייבו שלא לקחת חלק בבחירות. הרחבת המעגל היא שהעלתה את החשד להפרת חוק הבחירות בהיקף משמעותי יותר מבעבר.

קרן "שקל הטהור" הסאטמרית נוסדה לפני כשלוש עשרה שנה על ידי האדמו"ר מסאטמר. מטרתה המוצהרת היא להעניק מענקים כספיים לאלה שמתנזרים מקבלת תקציבים ממדינת ישראל, מתוך עמדה אידאולוגית המזוהה עם חלקים בחסידות סאטמר המסרבים לקבל תמיכה מהמדינה. במוצאי יום הכיפורים האחרון קיבל האדמו"ר מסאטמר סקירה מקיפה מעסקני הקרן על היערכות החלוקה ועל הרחבתה לקהילות נוספות, מה שמעיד על ממדים משמעותיים של הפעילות.

התנועה לאיכות השלטון, שיזמה את העתירה, טענה כי חלוקת הכספים בתמורה להתחייבות שלא להצביע פוגעת בעקרון הבסיסי של בחירות חופשיות ומהווה ניסיון לרכוש השפעה על תוצאות הבחירות באמצעות תשלום כספי לציבור שלם. הצו הארעי שניתן על ידי יו"ר ועדת הבחירות מהווה שלב ראשוני בהליך המשפטי, וצפוי להתקיים דיון נוסף בעניין שבו תוכל העמותה להשמיע את עמדתה במלואה.

בשלב זה לא ברור אם עמותת "שקל הטהור" תגיש ערעור על הצו או תבקש לצמצם את היקפו. ההליך המשפטי צפוי להימשך, כאשר השאלה המרכזית שתעמוד לדיון היא האם חלוקת הכספים אכן עונה על ההגדרה המשפטית של שוחד בחירות לפי חוק הבחירות לכנסת.