בנט הותקף בכנס החקלאות: "הממשלה שלך פירקה את הענף"

בהרצליה התכנסו אתמול מועמדים לכנסת מכל הקשת הפוליטית לכנס "בוחרים חקלאות", וההודעה שיצאה מהאולם הייתה חדה: החקלאות הפכה לנושא ביטחוני לאומי, לא רק כלכלי. יו"ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח, פתח את הכנס במסר תקיף שהופנה ישירות למנהיגי המפלגות. "הגיע הזמן למדיניות חקלאית לאומית, ולא לכיבוי שריפות", אמר יפרח, והזהיר כי ביטחון המזון של ישראל לא יכול להיות תלוי ביבוא שעלול להיפגע מחרמות בינלאומיים.

מאחורי הקריאות לאחדות, הכנס נחשף כזירת קרב פוליטי של ממש. ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט, שהגיע בתפקידו כיו"ר מפלגת "ביחד", התייחס לפער בין המחירים על המדפים למצב הכלכלי של החקלאים בשטח. "השכבות החלשות היום לא יכולות להרשות לעצמן לקנות פירות", אמר בנט, שהבטיח לקדם שקיפות מול רשתות השיווק ולהוזיל מחירים באמצעות פתיחה מבוקרת ליבוא, רק לאחר שיובטח כושר התחרות של החקלאים המקומיים. "את הצעדים בתחום החקלאות צריך לעשות בתיאום עם המגזר החקלאי ולא מעל לראשו", הדגיש.

צילום: נפתלי בנט

התקיפה החריפה ביותר על בנט הגיעה מח"כ יצחק קרויזר, שטען כי בתקופת כהונתו כראש ממשלה "הממשלה פירקה את החקלאות הישראלית" והתנהלה כמו "פורום קהלת". קרויזר, תושב הגולן, הוסיף נדבך אישי לביקורת כשסיפר על מגע יומיומי עם פשיעה חקלאית בשטח: "אני חווה את הפרוטקשן על בשרי בכרם שלי על גבול סוריה". גם ח"כ נטעלי שם טוב הצטרפה לביקורת על ההתמודדות עם הפשיעה בשדות, והזהירה כי "הפרת ריבונות זאת קונספציה שתהפוך לאיום ביטחוני".

לצד מפלגת "הליכוד", שאותה ייצג ח"כ ששון גואטה, המזוהה ביותר עם המגזר החקלאי בקדנציה הנוכחית, נחשפו גם המחירים הפוליטיים של תמיכה נחרצת בחקלאים. גואטה, שהוביל את המאבק ברפורמה במשק החלב, סיפר כי "הליברלים ופורום קהלת עשו עלי קמפיין", והודה כי מיקומו הנמוך ברשימת הליכוד לכנסת הבאה קשור ישירות לכך שהלך נגד ראש הממשלה נתניהו בנושא שריון המושבים. "עמדתי על העקרונות שלי ושילמתי על זה מחיר פוליטי, אבל אני גאה בזה", אמר.

מפלגת "ישר" בהובלת גדי איזנקוט הביאה לכנס את אלוף (במיל') טל רוסו, שהגדיר את החקלאות כ"כמעט הציונות המעשית היחידה שנשארה". רוסו נדרש להתמודד עם שאלה רגישה: הנוכחות של שאול מרידור, ראש אגף התקציבים לשעבר במשרד האוצר שקידם בעבר רפורמות שאיימו על הייצור המקומי בענפי הצומח והחלב, ברשימת המפלגה. "מרידור עובד תחת איזנקוט שהאג'נדה שלו ויחסו לחקלאות הישראלית ברורים", טען רוסו, בניסיון להרגיע חששות במגזר.

יו"ר "כחול לבן" בני גנץ הציג עמדה מוצקה: לקבוע יעדי מינימום לייצור מקומי של מוצרי יסוד כמו חלב, חיטה ופירות. "שם לא יכולים לשחק משחקים", אמר, והוסיף כי "אסור לנו לאפשר חיסול מופקר של ענפים שלמים". ח"כ אפרת רייטן מ"הדמוקרטים" הלכה צעד אחד קדימה ודרשה לעגן בחקיקה את מעמד החקלאות כ"נכס אסטרטגי עליון שלא תלוי בגחמות של שר כזה או אחר". יועז הנדל, יו"ר "המילואימניקים והכלכלית", חיבר בין הביטחון לחקלאות במשפט שהפך לכותרת היום: "קו המחרשה הוא קו הגבול".

מאחורי כל ההצהרות הפוליטיות עמד סקר חד וברור. לפי הנתונים שהוצגו בכנס, 89.7% מהציבור דורשים לחזק את החקלאות הישראלית כדי להבטיח אספקת מזון בשגרה ובחירום, ו-84.1% רואים בעצמאות ייצור המזון מרכיב חיוני בביטחון הלאומי. 85.5% סבורים שחיזוק החקלאות דרוש גם כדי לחזק את הנוכחות הישראלית באזורי הגבול. עם זאת, הסקר חשף פער מטריד: רק כרבע מהציבור יודעים בפועל להבחין בסופר בין תוצרת ישראלית לתוצרת מיובאת.

מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, אורי דורמן, ניצל את הבמה כדי להציג חמש משימות לאומיות שההתאחדות דורשת מהמפלגות לכלול במצעיהן ובדרישות הקואליציוניות, ולקדם כבר ב-100 הימים הראשונים לכהונת הממשלה הבאה: גיבוש אסטרטגיית ביטחון מזון, מאבק ביוקר המחיה, הגדלת הייצור המקומי, הבטחת גורמי הייצור כמו מים וקרקע, והשקעה בדור הבא של החקלאים. "ישראל ניצבת בפני גידול אוכלוסייה מהיר, שינויי אקלים ותלות גוברת ביבוא", הזהיר דורמן.

נציגי ההתיישבות סגרו את הכנס במסר שחיבר בין האדמה לביטחון. מזכ"ל התנועה הקיבוצית ליאור שמחה קבע כי "החקלאות הישראלית לא רק שומרת על ביטחון המזון אלא שומרת על גבולות מדינת ישראל", ושי חג'ג', ראש המועצה האזורית מרחבים, הזכיר את החקלאים שהמשיכו לחלוב פרות ולעבד אדמה "גם כאשר מחבלים היו בתוך היישובים שלהם". עם הבחירות מתקרבות, נראה כי החקלאות הפכה מנושא שולי לזירת התמודדות מרכזית, כשהשאלה הגדולה היא אם ההבטחות מהבמה בהרצליה יתורגמו לסעיפים מחייבים בהסכמים הקואליציוניים הבאים.