הכלכלה העיראקית סופגת מכה כואבת. בעוד שהעיניים נשואות למתרחש בטהראן, זעזוע כלכלי שקט מתחולל בבגדד. הכנסות הנפט, עמוד השדרה של התקציב העיראקי, נמצאות בירידה חדה, בעוד שמחירי הדלק בעולם דווקא עולים. השילוב הזה מכניס את עיראק למלכודת כלכלית מסוכנת.
עיראק, שכלכלתה נשענת כמעט לחלוטין על ייצוא נפט, מוצאת את עצמה נפגעת ישירות מהמתיחות האזורית סביב איראן. ירידת ההכנסות מהנפט מרוקנת את קופת המדינה, ולפי הדיווחים היא כבר פוגעת בשירותים הציבוריים ובתפקוד השוטף של הממשלה. כלכלנים מזהירים כי המשך המגמה עלול להוביל לאי יציבות פוליטית של ממש בבגדד.
מאחורי התמונה העיראקית מסתתר מהלך גדול הרבה יותר, שמתנהל בוושינגטון. הבית הלבן מוביל בחודשים האחרונים קמפיין לחץ כלכלי מסיבי שמטרתו המוצהרת היא לנתק את איראן משאר העולם. מדובר בקמפיין סנקציות רחב היקף, שמכוון ישירות למגזר הפיננסי ולמגזר האנרגטי של המשטר באיראן, שני עורקי החיים הכלכליים המרכזיים של הרפובליקה האסלאמית.
הקמפיין האמריקאי אינו מסתכם בגבולות איראן בלבד. לפי הדיווחים, הוא פרוס על פני מדינות רבות, בעיקר באירופה ובאסיה, במטרה לחסום כל אפיק אפשרי שדרכו טהראן יכולה לעקוף את הסנקציות ולהמשיך לממן את פעילותה. המסר האמריקאי ברור: כל מי שיסייע לאיראן לעקוף את המצור הכלכלי, ישלם מחיר.
מטרת העל של הבית הלבן, כפי שהיא מוצגת, היא לכפות על איראן לעצור את פיתוח תוכנית הגרעין שלה ולהפסיק את הפעילות הצבאית שהיא מנהלת ברחבי המזרח התיכון. איראן, מצדה, ממשיכה לדחות את הטענות ומצהירה כי היא פועלת אך ורק במסגרת מה שהיא מכנה "זכויותיה החוקיות". בפועל, המשטר בטהראן ממשיך לסרב לכל ויתור מהותי, בזמן שהלחץ הכלכלי עליו מחריף מיום ליום.
התוצאה הבלתי נמנעת של המצור הכלכלי על איראן היא שהיא, בתורה, מפעילה לחץ על השכנה שלה מבגדד. עיראק, שנמצאת בעמדה גיאופוליטית עדינה בין וושינגטון לטהראן, נסחפת אל תוך המערבולת הכלכלית מבלי שיש לה שליטה ממשית על האירועים. ההכנסות הנופלות מהנפט, בשילוב עם עליית מחירי הדלק העולמיים, יוצרות מצב שבו האזרח העיראקי הפשוט משלם את המחיר של עימות שאינו שלו.
מומחים כלכליים מציינים כי עתידה הכלכלי של עיראק תלוי כעת בשני גורמים מרכזיים: שמירה על יציבות פוליטית פנימית, ויכולתה להמשיך ולייצא נפט בהיקפים יציבים חרף התוהו ובוהו האזורי. שני התנאים הללו נמצאים כרגע בסימן שאלה גדול, כשהמלחמה הכלכלית בין וושינגטון לטהראן ממשיכה להסלים ללא סימני האטה באופק.
בינתיים, בבגדד גוברת התחושה כי המדינה נלכדת בין הפטיש לסדן, מבלי שהייתה שותפה להחלטה. ההשפעה הכלכלית של הסנקציות על איראן, שנועדה לפגוע במשטר בטהראן, מתגלגלת במלואה גם אל תוך הכיס העיראקי, כשהאזרחים בעיראק הם אלה שסופגים את הפגיעה בפועל בעוד שההחלטות מתקבלות הרחק מגבולותיהם.
בשלב זה לא נראה כי מי מהצדדים המעורבים, לא וושינגטון ולא טהראן, מתכוון לרכך את העמדות. עיראק צפויה להמשיך ולשלם את המחיר הכלכלי של העימות, כל עוד לא יימצא פתרון מדיני שיוציא אותה ממעגל הלחץ שאינו קשור אליה במישרין.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה