קצין מודיעין לשעבר: נתניהו חוסם ועדת חקירה כי הוזהר והתעלם

שלוש שנים אחרי האסון, ראש הממשלה בנימין נתניהו עדיין מסרב להקים ועדת חקירה ממלכתית לאירועי השבעה באוקטובר. וכעת עולה טענה מטלטלת: נתניהו ידע מראש, קיבל אזהרות ברורות, והתעלם מהן.

צילום: בנימין נתניהו

קצין מודיעין לשעבר בשם אביתר סרי פרסם השבוע כי נתניהו "עושה הכל" כדי למנוע הקמת ועדת חקירה רשמית. לדבריו, ראש הממשלה "זומן והוזהר" לפני המתקפה הקטלנית, אך "התעלם מהכל". בפוסט שפרסם ברשת החברתית איקס כתב סרי במפורש: "זו הסיבה שנתניהו חוסם באופן אישי את הקמת ועדת החקירה".

לפי דיווחים שהתפרסמו, נתניהו קיבל התראות על אפשרות למתקפת חמאס עוד לפני השבעה באוקטובר 2023, אך נמנע מלכנס ישיבה כדי לדון בהן. גורמים ביטחוניים שלא נחשפו שמם מסרו כי ראש הממשלה לא שיתף את האזהרות עם השב"כ, המוסד או אגף המודיעין הצבאי, המוכר בכינויו אמ"ן. במילים אחרות: המידע נשאר אצלו, ולא הגיע לגורמים שיכלו לפעול לפיו.

לא רק זה. פורסם גם כי ראש המודיעין המצרי לשעבר, עבאס כמאל, הגיע לישראל בחשאי אחד עשר יום לפני האסון, כדי להתריע בפני תל אביב על איום ממשי מצד חמאס. מצרים לא הגיבה רשמית לטענה הזו. במקביל דווח בעבר כי גם אזהרה שהעבירו האמירויות לא הועברה לראשי מערכת הביטחון.

על פי דיווחים חדשים, ביקורו של כמאל התרחש כעשרה ימים לפני הטבח, ובמהלכו הוא התריע בפני נתניהו על סיכון ממשי לפיצוץ המצב ברצועה ועל אפשרות למתקפה מצד חמאס. כמאל אף המליץ להעניק לחמאס הקלות כלכליות והומניטריות כדי לצנן את המצב ולמנוע הסלמה. בעקבות ההתרעה, כך נטען, נתניהו הורה לישראל "לפעול כדי להכיל ולצמצם את ההסלמה" ברצועת עזה, אך במקום להזעיק דיון דחוף עם ראשי מערכת הביטחון, הוא בחר בקו של ריסון ופתיחת הקלות אזרחיות לתושבי הרצועה, מבלי לכנס את הקבינט לדיון מקיף באיום.

הביקורת החריפה ביותר בישראל מגיעה דווקא מגורמים שהיו קרובים לחדר המבצעים. בין ההתרעות שמצטברות: ארבעה מכתבי אזהרה של ראש חטיבת המחקר לשעבר באמ"ן, עמית סער; התרעה חמורה שמסר ראש השב"כ דאז, רונן בר; והתייצבות פומבית בכנסת של ראשי אגפי המבצעים והמודיעין לשעבר, עודד בסיוק ואהרון חליוה, מבלי ששרי הקבינט הסכימו אפילו להיפגש איתם. לכך מצטרפת גם דרישה חוזרת ונשנית של שר הביטחון לשעבר, יואב גלנט, לכנס את הקבינט ולדון באיומים, דרישה שלא נענתה.

נתניהו מצדו טוען שהכל שקר, שרודפים אותו ושמוציאים את דיבתו. אבל הוא נמנע עד היום מלהעמיד את עצמו לראיון עיתונאי אמיתי, לא הגיש תביעת דיבה שתאפשר לברר את האמת בבית המשפט, ולא אפשר לאנשים שהיו סביבו ערב המלחמה, כמו היועץ לביטחון לאומי צחי הנגבי, המזכיר הצבאי אבי גיל וראש המוסד דדי ברנע, לדבר בחופשיות. גם התחקירים הפנימיים של הצבא והשב"כ, כך נטען, נתניהו לא טרח לקרוא ולא קיים סביבם דיונים.

במאמר שפורסם בעקבות הפרסומים החדשים נכתב כי "מה שקרה בשבעה באוקטובר, לפניו וגם אחריו, אינו עניינו הפרטי של בנימין נתניהו. הוא עניין שלנו, של כולנו". הכותב הוסיף כי "נתניהו חייב לישראל תשובות. ככל שהוא חומק, יש שיאמרו בורח, השאלות מתרבות". גורמים המעורים בנושא מעריכים כי הימנעותו של נתניהו מהקמת ועדת חקירה אינה מקרית, וכי הוא מודע לכך שוועדה כזו עלולה לקבוע כי הוא התרשל בתפקידו "התרשלות קשה, על גבול הפלילית". לקראת הבחירות שיתקיימו בעוד כחודש, הנושא צפוי לעמוד במרכז השיח הציבורי.

בתחילת המלחמה נתניהו הבטיח שוועדת חקירה ממלכתית תוקם ברגע שהלחימה תסתיים. הבטחה זו נמסרה גם לבג"ץ, כדי לעכב את העתירות שהוגשו בנושא. מאז חלפו חודשים ארוכים, ובמקביל התחילו לצוץ טענות מסביבתו של ראש הממשלה שוועדה כזו תהיה מוטה, מכיוון שנשיא בית המשפט העליון הוא זה שממנה אותה. ועדת חקירה חלופית גם היא לא קמה עד היום.

בתום המתקפה הקשה של השבעה באוקטובר, ישראל פתחה במבצע צבאי רחב היקף ברצועת עזה מול ארגון חיזבאללה וחמאס. על פי נתונים שפורסמו, המבצע גבה מחיר כבד: כשבעים וארבעה אלף הרוגים ברצועה, כמאה שבעים וחמישה אלף פצועים והרס נרחב של תשתיות. גם לאחר הפסקת האש שנכנסה לתוקף באוקטובר 2025, התקיפות נמשכות, ולפי משרד הבריאות בעזה נהרגו מאז יותר מאלף וארבע מאות פלסטינים ונפצעו כחמשת אלפים נוספים.

בישראל הביקורת רק מחריפה. הטענה המרכזית שעולה היא שהאחריות למחדל המודיעיני והמבצעי כולה מתנקזת בסופו של דבר לראש הממשלה עצמו. בעוד שראשי מערכת הביטחון קיבלו על עצמם אחריות והתפטרו מתפקידיהם, נתניהו הוא היחיד שנותר על כסאו ולא נשא באחריות אישית, למרות שאליו זרם כל המידע המודיעיני וממנו יצאו ההנחיות המדיניות כלפי עזה בשנים שקדמו לאסון.

נכון לעכשיו, אין הודעה רשמית על הקמת ועדת חקירה ממלכתית, ולשכת ראש הממשלה לא הגיבה בפירוט לטענות החדשות שעלו. הלחץ הציבורי והתקשורתי להקמת ועדה כזו רק גובר, כאשר גורמים בכירים לשעבר במערכת הביטחון ממשיכים לצאת בהצהרות פומביות. השאלה מתי, ואם בכלל, יוקמה ועדת חקירה רשמית שתברר את כל השתלשלות האירועים, נותרת פתוחה.