היועמ"שית לבג"ץ: יש לפסול את אבו שחאדה בשל תמיכה במאבק מזוין

מהפך בפרשת פסילתו של סמי אבו שחאדה. היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, יחד עם פרקליט המדינה, הגישו לבית המשפט העליון עמדה נחרצת התומכת בפסילת מועמדותו לכנסת. הפעם אין עמימות: לטענתם, יש לאשר את החלטת ועדת הבחירות המרכזית ולמנוע ממנו להתמודד.

בלב הפרשה עומדים דבריו של אבו שחאדה, שפורסמו ב-8 באוקטובר, יום אחרי טבח השבעה באוקטובר ובעיצומה של מתקפת חמאס. לפי העמדה שהוגשה, הדברים הללו משקפים תמיכה במאבק המזוין נגד ישראל, ולא סתם ביקורת פוליטית או הבעת דעה שנויה במחלוקת.

"יש לאשר את פסילתו של המועמד לכנסת סמי אבו שחאדה בשל תמיכתו במאבק מזוין בישראל, כולל במהלך מתקפת השבעה באוקטובר, בנסיבות קיצוניות ובעיתוי שאין חמור ממנו", כתבו היועצת המשפטית ופרקליט המדינה בעמדה שהוגשה לבית המשפט העליון. הניסוח החד מהווה החמרה ברורה לעומת העמדה שהציגה בהרב-מיארה בפני ועדת הבחירות המרכזית, שם נמנעה מהצגת מסקנה סופית, אף שנטתה כבר אז לתמיכה בפסילה.

היועצת המשפטית ופרקליט המדינה קבעו כי מדובר בדברים שנכנסים ללב ליבה של עילת הפסילה הקבועה בחוק יסוד: הכנסת. מדובר בסעיף שנועד למנוע ממי שתומך במאבק מזוין נגד המדינה מלשבת במוסד המחוקק שלה, ולפי העמדה החדשה, המקרה של אבו שחאדה נופל בדיוק לתוך ההגדרה הזו.

נקודה משמעותית נוספת בעמדה שהוגשה נוגעת להסברים שסיפק אבו שחאדה בדיעבד, במטרה לרכך או להבהיר את דבריו המקוריים. לפי הטענה שהובאה לבית המשפט העליון, ההסברים הללו אינם מתיישבים עם חומר הראיות שהוצג בעניינו, כלומר הרשויות רואות בהם ניסיון לחזור בהם מדברים שנאמרו במקור, מבלי שהניסיון הזה עומד במבחן העובדות. בעמדה החתומה נכתב כי "ההסברים שנתן שחאדה בדיעבד לאמירות הקשות שנכללו במאמר שפרסם ביום 8.10, לראיות נוספות שהוצגו ולהתנהלותו הכוללת, מיתממים, חלקיים ואינם מתמודדים עם הטענות המרכזיות שעלו בעניינו".

יצוין כי בעניינם של פוליטיקאים ערבים אחרים, ובהם ח"כ עופר כסיף, קבעו היועצת המשפטית ופרקליט המדינה כי אין בסיס משפטי לפסילה. בעניינו של אבו שחאדה, לעומת זאת, הם בחרו הפעם לתמוך במפורש בהחלטת ועדת הבחירות המרכזית בראשות השופט נעם סולברג, שכבר פסלה אותו יחד עם כסיף, רע"ם והרשימה המשותפת.

במקביל לעמדת היועצת המשפטית, הגישה מפלגת עוצמה יהודית לבית המשפט העליון ראיות חדשות נגד אבו שחאדה. בין הראיות, סרטון שהעלה אבו שחאדה לרשתות החברתיות רק שלושה ימים אחרי הטבח, שבו הוא מתייחס לאירועי השבעה באוקטובר כאל "סוגיה פלסטינית שעברה אירוע פוליטי-אסטרטגי משמעותי", וכן תמלול פודקאסט שבו הוא מכנה את מלחמת חמאס בישראל "עמידה איתנה" ו"משהו אגדי".

הבקשה לצירוף הראיות הוגשה באמצעות עורכי הדין זאב וולף ודוד בבלי, בשם השר איתמר בן גביר ומפלגת עוצמה יהודית, וכללה טענה כי אותרו חומרים "שמוכיחים מעל לכל ספק כי הוא שיקר את ועדת הבחירות והמשיך לתמוך בחמאס לאורך כל המלחמה". השר בן גביר התייחס לכך ואמר: "אפילו היועמ"שית ופרקליט המדינה לא יכולים להתכחש לראיות שהבאנו נגד סאמי אבו שחאדה, והמליצו לבג"ץ לקבל את בקשת עוצמה יהודית ולפסול אותו מהתמודדות לכנסת", והוסיף כי "חבל שבמקום שהיועמ"שית ואנשיה יאספו את החומרים נגד מי שתומך באויבינו, מי שעשה את העבודה היה עורך הדין דוד בבלי, מקום 11 ברשימת עוצמה יהודית".

מדובר בשינוי מגמה בולט. במקרים קודמים שנגעו לפסילת מועמדים, נטתה היועצת המשפטית לממשלה לעמדות זהירות יותר, שהותירו מרווח פרשני רחב. הפעם, לעומת זאת, מתקבל רושם של עמדה חד משמעית, שאינה משאירה הרבה מקום לספק בשאלת הפסילה.

ההחלטה הסופית בעניין מסורה כעת לבית המשפט העליון, שישקול את העמדה שהגישו היועצת המשפטית ופרקליט המדינה מול טענות ההגנה של אבו שחאדה עצמו. מדובר בהחלטה בעלת משקל, שכן היא נוגעת ישירות לשאלה מי רשאי לייצג ציבור בכנסת ומי חוצה את הקו האדום שקבע המחוקק.

הפרשה מצטרפת לשורה ארוכה של דיונים ציבוריים ומשפטיים סביב הזכות להתמודד לכנסת מול חובת הנאמנות למדינה. השאלה המרכזית שעל הפרק היא היכן עובר הגבול בין חופש ביטוי פוליטי לבין תמיכה במעשי טרור, ובית המשפט העליון יידרש להכריע בסוגיה הזו בשבועות הקרובים, לקראת מועד הבחירות הקרוב.