שר החוץ הבריטי מחריף את הטון: "נאסור יבוא סחורה מהתנחלויות"

שר החוץ הבריטי אד מיליבנד עומד להפתיע את כולם. לפי דיווח חדש, השר הבריטי צפוי להכריז בנאום קרוב בוועידת מפלגת הלייבור בליברפול על מדיניות פרוגרסיבית ותקיפה במיוחד כלפי ישראל, ולומר בגלוי כי כל מה שנעשה עד היום פשוט לא היה מספיק.

לפי הדיווח, מיליבנד עתיד לומר לפעילים פרו-פלסטינים ולחברי המפלגה שהצטופפו בוועידה כי הצעדים שנקטה הלייבור עד כה בנוגע לישראל היו רכים מדי, וכי ממשלתו של ראש הממשלה אנדי ברנהאם תפעל הרבה יותר בתקיפות. מדובר בהמשך ישיר למגמה שכבר החלה להסתמן בשבועות האחרונים, אך כעת היא צפויה לקבל ביטוי רשמי וברור מפי שר החוץ עצמו.

הרקע לדברים הוא מהפך של ממש שעברה ממשלת בריטניה בחודשים האחרונים תחת הנהגתו של ברנהאם. בנאום שנשא בתחילת השבוע, שהוגדר כאחד הביקורתיים ביותר כלפי ישראל שנשמעו בבריטניה בעשורים האחרונים, אמר מיליבנד: "אני רוצה לומר למיליוני האנשים במדינה שלנו ובמקומות אחרים, שמצוקת העם הפלסטיני נגעה לליבם: אנחנו שומעים אתכם, צדקתם". הוא לא הסתפק בכך ופנה ישירות לממשלת ישראל בהצהרה חריפה: "כשזה מגיע לניסיון להרוס את פתרון שתי המדינות, המפלגה הזו, הממשלה הזו, אומרת באופן ברור, אנחנו לא ניתן לכם להצליח".

מיליבנד, שהוא בן למשפחה יהודית ומרבה להזכיר את סיפור הוריו שנמלטו מהנאצים, לא הסתיר את השינוי הדרסטי במדיניות. "שינינו מן היסוד את הגישה שלנו תחת ההנהגה של אנדי", אמר, בכוונה לברנהאם. הוא הוסיף הכרזה מטלטלת: "אנחנו עומדים מאחורי המילים שלנו: אנחנו נאסור את היבוא של סחורה מהתנחלויות בלתי חוקיות ונשבש את קווי האספקה של המערכת הפיננסית הבריטית, מערכת הבנייה ומערכת השירותים להתנחלויות הבלתי חוקיות".

מדובר בצעד שעלול לשנות לחלוטין את כללי המשחק. עד כה הצליחה ישראל להפריד בין חוסר הלגיטימיות החוקית של ההתנחלויות באירופה לבין המצב בשטח בפועל, בין היתר באמצעות קרנות ייעודיות שפיצו חקלאים ומוסדות מחקר שנפגעו מהחרמות. אבל אם השירותים הפיננסיים ושירותי התשתיות אכן ייכללו בסנקציות, כפי שמאיים מיליבנד, ההפרדה הזו עשויה להיהפך לבלתי אפשרית. בפועל, מדובר על אפשרות לאסור על בנקים ישראלים לספק משכנתאות לרוכשי דירות מעבר לקו הירוק, או למנוע מחברות בנייה ישראליות לקבל אשראי לפרויקטים בשטחים.

הרחבת אמברגו הנשק כבר יצאה לדרך בפועל. לפי דיווח שהתפרסם, בריטניה הגדילה משמעותית את היקף האמברגו על יצוא נשק לישראל, ומעבר לשלושים רישיונות יצוא שהוקפאו כבר בעבר, נאסר עתה יצוא של כחמישים מערכות וכלי נשק נוספים.

הפגיעה הבריטית בישראל לא מסתכמת רק בהצהרות שר החוץ. גם ראש הממשלה אנדי ברנהאם עצמו נשא נאום חריף באו"ם, שבו התמודד בגלוי עם תוכניות הבנייה הישראליות באזור E1 בגדה המערבית. ברנהאם קרא במפורש להכיר בפעולות הבנייה הישראליות כבלתי חוקיות, והצהיר: "פעלנו על ידי איסור סחר בסחורות מהתנחלויות בלתי חוקיות, בהכרה בכך שהכיבוש הישראלי של השטח הפלסטיני אינו חוקי, והטלת סנקציות על המעורבים בבנייה של התנחלויות בלתי חוקיות". הוא הוסיף: "אנחנו רוצים לראות את הסבל והמוות מגיעים סוף סוף לסיומם".

מדובר בהידרדרות מתמשכת ועקבית ביחסים בין המדינות, שנמשכת כבר כשלוש שנים. אחרי מתקפת הטרור של חמאס בשבעה באוקטובר, בריטניה הממסדית עדיין עמדה לצד ישראל בבירור, כאשר גם ראש הממשלה השמרני דאז רישי סונאק וגם קיר סטארמר, שעמד אז בראש הלייבור, הביעו סולידריות מלאה. אבל הרחוב הבריטי חשב אחרת, ומאות אלפי מפגינים יצאו לרחובות שוב ושוב תחת דגל התמיכה בפלסטינים. הבחירות המקומיות שבהן ספגה הלייבור תבוסה חסרת תקדים, כאשר נציגים איבדו את מקומם למועמדים פרו-פלסטיניים, הן שהובילו בסופו של דבר להחלפת ההנהגה, להדחתו של סטארמר ולעליית ברנהאם לתפקיד ראש הממשלה.

בבריטניה כעת עובדים על גיבוש הסנקציות באופן מעשי. מיליבנד עצמו העריך בראיון קודם כי ייקח בין שישה לתשעה חודשים עד שהצעדים החדשים ייכנסו לתוקף. אם אכן יתממש התרחיש שהוא מתאר, בריטניה עשויה להפוך לחלוצה בהרחבת הסנקציות לתחום השירותים הפיננסיים, מהלך שאפילו מדינות כמו הולנד ואירלנד נמנעו ממנו עד כה בשל הסיבוכים המשפטיים הכרוכים בו.

בירושלים עוקבים בדאגה אחר ההתפתחויות, כאשר ברקע ניצבות גם ההצהרות הישראליות נגד הקמת מדינה פלסטינית וגם האלימות הגוברת בגדה המערבית, שני גורמים שהעצימו את הזעם הציבורי בבריטניה ובאירופה כולה בחודשים האחרונים. כעת נותר להמתין לנאום עצמו בוועידת הלייבור, ולראות אם מיליבנד אכן יממש את האיומים לכדי מדיניות רשמית ומחייבת.