מכה כלכלית נוספת מחכה לנהגים הישראלים. מחיר הדלק צפוי לזנק בכ-40 אגורות כבר בלילה שבין רביעי לחמישי, ולחצות שוב את הרף הפסיכולוגי של 8 שקלים לליטר. ליטר בנזין 95 אוקטן בשירות עצמי, שעומד היום על 7.75 שקלים, צפוי לטפס ל-8.15 שקלים, כך עולה מהערכות במשק האנרגיה.
הסיבה מגיעה ישירות מהמזרח התיכון. מחיר חבית נפט מסוג ברנט זינק ל-106.49 דולר, עלייה של כמעט 18 אחוזים מתחילת ספטמבר בלבד. מאחורי הזינוק עומדת ההסלמה סביב מצר הורמוז, שם ממשיכה המתיחות בין ארצות הברית לאיראן. הנשיא טראמפ דחה בסוף השבוע הצעה איראנית לפתיחה מחודשת של המצר, כשלדבריו טהרן כן מעוניינת בהסכם, אבל בפועל הזרמת הנפט דרך המפרץ נשארת מוגבלת.
ההתייקרות הצפויה מגיעה בתזמון בעייתי במיוחד. רק לפני פחות מחודש חתם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' על הפחתה זמנית של מס הבלו בחצי שקל, לאחר שמחיר הדלק הגיע באוגוסט לשיא של 8.25 שקלים לליטר, השווה לשיא הכל זמנים שנרשם בספטמבר 2012. ההנחה הורידה את המחיר ל-7.75 שקלים, ואמורה הייתה להישאר בתוקף עד סוף אוקטובר.
אלא שהעלייה במחירי הנפט העולמיים מוחקת בתוך שבועות בודדים חלק ניכר מההטבה שקיבלו הנהגים. במילים אחרות, המדינה כבר ויתרה על מאות מיליוני שקלים מהכנסות הבלו, אבל הנהג כמעט לא מרגיש את ההקלה בכיס. במשרד האנרגיה מציינים כי השיעור המדויק של ההתייקרות ייקבע רק בסוף החודש, לפי נוסחה שכוללת את מחירי הבנזין באגן הים התיכון, שער הדולר, מרווחי הזיקוק ומסים.
לצד עליית מחירי הנפט, גם השקל נחלש מול הדולר, מה שמוסיף לחץ נוסף על מחיר הדלק. הדולר מסחר סביב 3.05 שקלים, לעומת כ-2.97 שקלים בסוף אוגוסט, עלייה של כ-2.5 אחוזים בתוך חודש בלבד. הגורמים לכך זהים כמעט לגמרי לגורמים שמניעים את מחירי הנפט: המתיחות מול איראן והציפייה להעלאות ריבית נוספות בארצות הברית.
עבור משק הבית הממוצע, מדובר בהוצאה מורגשת. מילוי מיכל של 50 ליטר יתייקר בכ-20 שקלים, מ-387.5 שקלים כיום לכ-407.5 שקלים. משפחה עם שני כלי רכב, או נהג שמתדלק כמה פעמים בחודש, יחוש בתוספת הזאת בבירור. מעבר לכך, עליית מחירי האנרגיה צפויה לחלחל גם למחירי ההובלה, השילוח, הייצור והטיסות, מה שעלול להשפיע על מדד המחירים לצרכן של אוקטובר.
יש כאן גם זווית פוליטית שקשה להתעלם ממנה. ראש הממשלה נתניהו, שב-2022 תקף בחריפות את ממשלת בנט ולפיד על יוקר המחיה וטען שהיא זו שמייקרת דלק וחשמל, נמצא כעת בצד השני של המשוואה. ממשלתו נאלצת להסביר לציבור בדיוק את אותו הסבר שהיא עצמה פסלה לפני ארבע שנים: שמחירי האנרגיה נקבעים בזירה העולמית ואין לממשלה שליטה ישירה עליהם. הפעם זה קורה חודש בדיוק לפני הבחירות, וזה בהחלט לא מקרי מבחינת התזמון הציבורי.
גם משפטית הסיפור מסובך. הפחתת הבלו של סמוטריץ' אושרה בקושי, לאחר לבטים ואישורים מהיועצים המשפטיים, בדיוק מתוך חשש שהיא תיתפס כ"כלכלת בחירות". אם הממשלה תרצה כעת להעמיק את הפחתת המס כדי לבלום את ההתייקרות, סביר שהיא תיתקל בהתנגדות משפטית נוספת, בגלל הקרבה למועד הבחירות שנקבע ל-27 באוקטובר.
ההפחתה הזמנית של הבלו אמורה לפקוע ב-31 באוקטובר. אם היא לא תוארך, מחיר הדלק עלול לזנק שוב בנובמבר, בהתאם למחירי הנפט ולשער הדולר. בינתיים, כל עוד מצר הורמוז לא נפתח באופן מלא והמתיחות מול איראן נמשכת, נראה שכיוון המחירים בתחנות הדלק ימשיך להיות כלפי מעלה.
הכתבה תעודכן ברגע שיתפרסם המחיר הרשמי של משרד האנרגיה לחודש אוקטובר.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה