בית המשפט העליון התיר היום לפרסם כי סא"ל אריה עמידרור כיהן כקצין המודיעין של אוגדת עזה ביום הפריצה הקטלני של ה-7 באוקטובר. ההיתר ניתן לאחר שלוש שנים שבהן חל איסור פרסום מוחלט על זהותו ועל תפקידו באותו יום.
ההיתר ניתן בעקבות דחיית ערעור שהגיש סא"ל עמידרור לבית המשפט העליון. את ההחלטה כתב נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, שציין כי אין מניעה ביטחונית לפרסום שמו של המערער, כי פרטים על הפרשה כבר הופיעו ברשתות החברתיות, וכי קיים אינטרס ציבורי בפרסום השם. הנשיא עמית הוסיף כי גם לשיטת המערער עצמו ספק אם תהיה מניעה לפרסם את שמו בעוד מספר חודשים, ומכאן שאין מקום להותיר את איסור הפרסום על כנו.
בעקבות הסרת איסור הפרסום נחשף גם כי סא"ל אריה עמידרור הוא בנו של האלוף במיל' יעקב עמידרור, ששימש בעבר כראש המועצה לביטחון לאומי. ההליך המשפטי בעניינו החל על רקע החלטת הרמטכ"ל מה-23 בנובמבר 2025, שבה נקבע כי שורה של מפקדים בכירים בצה"ל נושאים באחריות פיקודית לטבח ב-7 באוקטובר, וכי יש מקום לנקוט בעניינם בצעדים פיקודיים.
איסור הפרסום הוטל בסמוך לאירועי ה-7 באוקטובר, כנהוג במקרים הנוגעים לבעלי תפקידים ביטחוניים בכירים בזמן אירועים בטחוניים רגישים. במשך שלוש שנים נאסר על גופי התקשורת בישראל לחשוף את שמו של הקצין שעמד בתפקיד המודיעיני המרכזי באוגדה האחראית על הגזרה מול רצועת עזה.
אוגדת עזה היא האוגדה המרכזית של צה"ל האחראית על האזור הגובל ברצועת עזה. קצין המודיעין האוגדתי אחראי על גיבוש התמונה המודיעינית השוטפת באזור האחריות של האוגדה, ובכלל זה על זיהוי איומים, מעקב אחר פעילות האויב והתרעה מפני תרחישים אפשריים.
תפקיד הקמ"ן באוגדה נחשב לאחד התפקידים הקריטיים ביותר בשרשרת המודיעין הצבאי, שכן קצין המודיעין האוגדתי הוא הגורם שמרכז את כל התמונה המודיעינית הנוגעת לגזרה שבאחריותו ומעביר הערכות והתרעות לדרגים הפיקודיים. באוגדת עזה קיבל התפקיד משמעות קריטית במיוחד בחודשים שקדמו ל-7 באוקטובר, לאור ריבוי הסממנים והאינדיקציות שהצטברו אצל גורמי המודיעין השונים.
הכרעת בית המשפט העליון להסיר את איסור הפרסום מצטרפת לשורה של החלטות דומות שהתקבלו בשנים האחרונות ביחס לבעלי תפקידים שכיהנו בעמדות מפתח ביום הפריצה. ככלל, בתי המשפט נדרשים לאזן בין האינטרס הציבורי בחשיפת מידע לבין שיקולים של פגיעה בפרטיות, בביטחון אישי של בעלי התפקידים ובהליכים פנימיים הנערכים בצה"ל ובגופי הביטחון.
הציבור בישראל עוקב מזה שנים אחר תהליך חשיפת זהותם של בעלי התפקידים השונים שהיו מעורבים באירועי ה-7 באוקטובר, לרבות מפקדים ואנשי מודיעין ברמות שונות. הדרישה הציבורית לשקיפות מלאה לגבי מי שהיו אחראים על התמונה המודיעינית באזור הגובל ברצועת עזה נותרה עקבית מאז אותו יום.
הסרת איסור הפרסום מגיעה בזמן שבו עדיין פועלות ועדות חקירה ובדיקות פנימיות בצה"ל ובגופי הביטחון סביב הכשלים שאפשרו את הפריצה והטבח שבוצע באותו יום. גופים אלה בוחנים, בין היתר, את תפקוד המודיעין ברמות השונות, החל מהדרג הממלכתי ועד לדרג האוגדתי והגדודי.
גורמים במערכת הביטחון ציינו בעבר כי חלק מהקצינים שכיהנו בתפקידי מודיעין קריטיים באותו הבוקר נדרשו להתמודד עם זרם מידע שהתפרש בדיעבד כאזהרה מפורשת לפעולה שתכנן ארגון חמאס, אך שלא תורגם בזמן אמת להכרה בחומרת האיום. נושא זה עומד במוקד הביקורת הציבורית והמקצועית הנמשכת גם כעת, יותר משנה אחרי האירועים.
לא נמסר מידע נוסף באשר לנסיבות הספציפיות שהובילו להחלטת בית המשפט להסיר כעת את איסור הפרסום, לאחר שלוש שנים שבהן נותר בתוקף. ההחלטה מצטרפת לשרשרת של היתרי פרסום שניתנו בהדרגה ביחס לאירועי אותו יום, ככל שהתקדמו הבדיקות וההליכים המשפטיים והצבאיים הנוגעים בדבר.
בחודשים ובשנים הקרובות צפויים להתפרסם פרטים נוספים בנוגע לבעלי תפקידים אחרים שהיו מעורבים באירועי ה-7 באוקטובר, ככל שבתי המשפט ימשיכו להסיר הגבלות פרסום נוספות במקביל להתקדמות החקירות והבדיקות הפנימיות.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה