ניסיון פיגוע שהתרחש ביום רביעי בטיסה של חברת פליי דובאי שהייתה בדרכה לישראל חשף פרצה חמורה במנגנוני הביטחון שבודקים צוותי אוויר זרים. טייס המשנה, אזרח עומאן, דקר בסכין את הטייס הראשי ההודי וניסה להרסק את המטוס מעל שטח ירדן. הקברניט הפצוע הצליח לפתוח את דלת תא הטייס, וכמה נוסעים שהתפרצו פנימה השתלטו על התוקף. שני טייסים שהיו בין הנוסעים הנחיתו בסופו של דבר את המטוס בסעודיה, והנוסעים הוטסו משם לישראל.
חייהם של עשרות נוסעים ניצלו בניסי ניסים. אבל התדרוך שקיים משרד התחבורה במוצאי שבת, במקום לספק תשובות ברורות, הציג תמונה מטרידה הרבה יותר: אף גורם במערכת הביטחונית הישראלית לא לוקח על עצמו אחריות למחדל. מנהל תחום ביטחון בתעופה במשרד התחבורה, דביר רובינשטיין, הבהיר בפגישה עם עיתונאים כי "אנחנו פועלים אל מול חברות התעופה, זה מה שהחוק מאפשר לנו". לדבריו, "החברות מעבירות הצהרה שהטייסים עברו בדיקות רקע ביטחוניות והם מאושרים ברשות המקומית של אותה מדינה. מעבר לזה, אנחנו לא גוף מודיעיני".
מהדברים שנמסרו עולה כי ישראל אינה מבצעת שום בדיקת רקע עצמאית לאנשי צוות של חברות תעופה זרות. המדינה מסתפקת בהצהרה כללית של החברה, לפיה הצוות עבר בדיקות ביטחוניות במדינת המוצא שלה. השמות עצמם, כך הודגש בתדרוך, כלל לא הועברו מראש לגורמים בישראל. "אגף הביטחון הוא לא שב"כ, אין לו אנשי ביטחון בחו"ל", נאמר במשרד. יתרה מכך, הנוהל הקיים כלל אינו מתייחס לתרחיש שבו הטייס עצמו הופך לאיום פנימי שעלול לבצע פיגוע.
הנקודה המטרידה ביותר שעלתה מהתדרוך נוגעת דווקא לשכבת ההגנה הבסיסית ביותר. גורמי משרד התחבורה אמרו במפורש כי "טייס המחזיק בדרכון עומאני לא היה אמור לעלות מלכתחילה לטיסה לישראל". לדבריהם, הוראות הכניסה למדינת היעד חלות גם על אנשי הצוות, והמידע הרלוונטי אמור להימצא במערכות חברת התעופה עצמה. מנהל רשות התעופה האזרחית, שמואל זכאי, חידד את הדברים: "האם הטייס היה אמור לעלות לטיסה? חד משמעית לא. חברת התעופה יודעת בוודאות שאסור היה לה להטיס את המטוס איתו, ואנחנו סומכים עליה". זכאי הבהיר שאחריות הרשות מוגבלת לבטיחות המטוסים ולרישיונות הטייסים בלבד, ולא לביטחון: "כל נושא הביטחון נמצא באחריות גופים אחרים".
כאן בדיוק נחשפת שרשרת ההעברה: חברת התעופה הייתה אמורה לבדוק את הטייס, מדינת המוצא אחראית לבדיקות הביטחוניות, ישראל מסתמכת על אותן בדיקות בלי לבצע מעקב עצמאי, ורשות התעופה האזרחית מצהירה שאין לה כל נגיעה לנושאים ביטחוניים. כל חוליה בשרשרת אחראית רק לחלק הקטן שלה, וכתוצאה מכך נוצר פער שבו איש אינו רואה את התמונה המלאה. בפועל, אדם שלפי גורמי המדינה עצמם לא היה אמור להגיע לישראל, ישב בעמדה הרגישה ביותר שיש במטוס.
מתברר גם כי הגוף שאמור לקלוט מידע על נוסעים וצוותי אוויר, המרכז הלאומי לאבחון נתוני נוסעים שהוקם מכוח חוק משנת 2023 ופועל במסגרת רשות המסים, אינו פעיל בפועל. "הגוף פועל ברשות המסים, אבל הוא עוד לא מבצעי. אנחנו לא קיבלנו שום דבר שקשור לזה", נמסר במשרד התחבורה. כלומר, גם אם נחקק חוק שאמור לסגור את הפרצה, המערכת הבירוקרטית לא הספיקה להפעיל אותו עד לרגע שבו טייס עם סכין כמעט הביא לאסון אווירי.
במשרד התחבורה אף לא יכלו להתחייב כי אנשי צוות מאיראן או מסוריה לא נחתו בישראל בעבר. "הנחת העבודה שלנו היא שזה לא קרה. חברת תעופה שמפרה את זה מסתכנת באובדן הרישיון שלה. אבל אנחנו נסמכים על בדיקות של רשויות זרות, לא קיבלנו רשימות של טייסים, ואין לנו מידע לגבי הצוות", נאמר. כשנשאלו אם ניתן להבטיח שמקרה דומה לא יחזור, התשובה הייתה חמקמקה: "אין מאה אחוז. המאה אחוז זה לעצור תעופה זרה לישראל".
בעקבות האירוע הופסקו טיסות פליי דובאי לישראל, אבל לא מדובר במהלך חד צדדי ישראלי בלבד. הרשויות באיחוד האמירויות הערביות הורו לחברה בעצמן להשהות את הטיסות עד להשלמת חקירה פנימית. במקביל, התקבלה בקבינט הישראלי החלטה, בהמלצת שרת התחבורה מירי רגב והשב"כ, שלא לאפשר לחברה לחזור לטוס עד שיתברר מה בדיוק קרה ואם הפרצה שאפשרה את האירוע תוקנה.
ברור כי בשלב זה המערכת הישראלית נמצאת במצב הגנתי. השאלות המרכזיות, האם שמות אנשי צוות יידרשו להימסר מראש, האם ייבנה מנגנון בדיקה נוסף לטיסות ממדינות מסוימות, והאם איום של טייס פנימי ייכלל מעתה בתרחישי הייחוס הרשמיים, עדיין ללא מענה. במשרד התחבורה הודיעו כי בתחילת השבוע הקרוב יתקיים דיון אצל השרה רגב, שבמסגרתו תיערך הערכת מצב ויגובשו צעדים. נכון לעכשיו, מה שידוע הוא רק רשימת הגורמים שטוענים כי האחריות אינה שלהם.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה