שלוש שנים אחרי הטבח, המספרים מדברים בעד עצמם. דו"ח רחב היקף שפרסמה היום (ראשון) שירותי בריאות כללית חושף כי הפגיעה הנפשית מהמלחמה לא רק שלא דעכה, היא מחריפה. הנתון הכי מטריד: עלייה של 121% בפניות ילדים ובני נוער למיון הפסיכיאטרי, דווקא בשנה השלישית למלחמה.
הדו"ח, שבחן את בריאותם של כ-5 מיליון מבוטחי הקופה מאוקטובר 2023 ועד ספטמבר 2026, מראה תמונה שמחייבת עצירה. בעוד שבקרב מבוגרים לא נרשם שינוי מהותי בפניות למיון הפסיכיאטרי, אצל הילדים המגמה הפוכה לגמרי: עלייה של 78.3% בשנה השנייה למלחמה, שקפצה ל-121.3% בשנה השלישית. כן, השלישית. לא ההלם הראשוני, אלא המשבר המתמשך.
"המלחמה אינה מסתיימת כשהאירוע הביטחוני חולף. היא משאירה אחריה חותם בריאותי", אמר מנכ"ל כללית, פרופ' איתן וירטהיים. "האחריות שלנו היא לזהות היום את הפגיעות המתמשכות כדי שלא יהפכו למשבר הבריאות של מחר".
מי שסופג את המכה הקשה ביותר הם מפוני הדרום. אבחנות פוסט-טראומה חדשות אצלם זינקו פי 18 בשנה הראשונה למלחמה, נותרו גבוהות פי 11 בשנייה, ועדיין גבוהות פי 6 בשנה השלישית, שלוש שנים אחרי. זה לא נתון חולף, זו טראומה שנחרטת עמוק. בשנה הראשונה נרשמה אצלם גם עלייה של כ-358% בהפרעות שינה.
"ההשלכות הנפשיות של המלחמה ואירועי 7 באוקטובר אינן אירוע נקודתי חולף, אלא משבר עמוק ומתמשך", הסביר פרופ' אמיר קריבוי, מנהל המרכז לבריאות הנפש גהה מקבוצת כללית. לדבריו, העובדה שאבחנות הפוסט-טראומה בקרב אוכלוסיות בסיכון עדיין גבוהות פי שניים עד פי שישה מלפני המלחמה מחייבת תגבור משמעותי בכוח אדם מקצועי ובמסגרות טיפוליות ייעודיות.
המצוקה הנפשית של הילדים לא נשארת רק בראש, היא מתבטאת גם בגוף. בקרב ילדי מפוני הדרום נרשמה עלייה של 47.8% בניפוק התרופה מינרין לטיפול בהרטבת לילה. ההפניות של רופאי ילדים למערך בריאות הנפש עלו ב-52.1%, ואבחנות חרדה בקרב ילדים עלו בין 40% ל-70%. ד"ר ירדן לוינסקי, מנהל מערך בריאות הנפש בכללית, ציין כי "הנתונים מלמדים שהמצוקה אינה נשארת רק בתחום הנפשי, אלא מחלחלת גם לתפקוד היומיומי ולגוף".
גם בכלל האוכלוסייה הישראלית התמונה לא ורודה. כבר בשנה הראשונה למלחמה נרשמה עלייה של 45.5% באבחנות חרדה חדשות, ואבחנות הפוסט-טראומה החדשות הוכפלו. המגמה הזו, לפי הדו"ח, לא דעכה לאורך שלוש השנים. ההפניות והביקורים בשירותי בריאות הנפש בקהילה עלו ב-20% עד 28% לאורך כל התקופה.
הפגיעה במפונים לא מסתכמת בבריאות הנפש. בקרב מפוני הדרום נרשמה החמרה של בין 30% ל-53.7% בלחץ דם לא מאוזן, לעומת 2.5% בלבד בכלל האוכלוסייה. אצל מפוני הצפון עלו אבחנות חדשות של כולסטרול ושומנים בדם בכ-60%, פי שלושה מהעלייה הכללית בארץ. ד"ר אביטל מרגלית, מנהלת מינהלת גליל במחוז צפון של כללית, הסבירה כי "מרבית המפונים חוו שינויים משמעותיים באורח החיים ובתזונה", בין היתר בשל שהות ממושכת במלונות, ארוחות גדולות ואכילה רגשית.
לא הכול שחור. הדו"ח מצביע על נקודת אור אחת ברורה: לאורך שלוש השנים לא נצפתה עלייה מובהקת בשיעורי התקפי לב או שבץ מוחי בכלל האוכלוסייה, ואף נרשמה ירידה של כ-5% בפניות לחדרי המיון. במערכת הבריאות מייחסים זאת בין היתר למעבר המהיר לרפואה מרחוק, שהמפגשים הטלפוניים בה עלו בכ-36% בכלל הארץ, ובקרב המפונים אף הגיעו לכ-50%. עם זאת, ד"ר אנדה עילם, מנהלת המחלקה הנוירולוגית במרכז הרפואי קפלן, הזהירה כי השפעת גורמי הסיכון "עשויה להצטבר לאורך זמן", כך שהשקט היחסי בתחום הלב עדיין לא מובטח להמשיך.
בכללית מדגישים כי מדובר במפת דרכים לאתגרים הצפויים למערכת הבריאות בשנים הקרובות. בגורמים מקצועיים מזהירים כי פגיעה כרונית שלא תטופל כעת עלולה להפוך למשבר בריאותי רחב היקף, ובפרט שהילדים, האוכלוסייה הפגיעה ביותר, עדיין לא מראים סימני התאוששות שלוש שנים אחרי.
שלוש שנים אחרי הטבח, הנתונים מראים שהמחיר הבריאותי של המלחמה רק הולך ומעמיק, בעיקר בקרב הילדים.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה