אבינתן אור: "התנגדתי לעסקת חטופים - גם כשהמחיר היה אני"

שורד השבי אבינתן אור חשף בריאיון ראשון לאילנה דיין בתוכנית "עובדה" את הפרטים המלאים של תקופת שהותו בשבי חמאס, כולל התנגדותו העקרונית לעסקת חטופים שעלולה הייתה לסכן ישראלים אחרים בעתיד. אור, שנחטף ממסיבת הנובה יחד עם נועה ארגמני, הוחזק במשך תקופה ארוכה בבידוד כמעט מוחלט מתחת לאדמה ברצועת עזה.

לדברי אור, הפחד הגדול ביותר שלו בשבי היה להיעלם ולהישכח, "להפוך להיות רון ארד". מתוך פחד זה הוא החליט לתכנן ולבצע מבצע בריחה מורכב שארך חודשים ארוכים. לשם כך גייס את כל הכישורים שרכש בחייו: כנער שיצא לעבוד בבניין בגיל 13, כלוחם בסיירת רימון, כסטודנט להנדסה באוניברסיטת בן גוריון וכמהנדס בחברת אנבידיה.

באמצעות חוט מתכת, מכוש גנוב, כבל חשמלי שמצא במקרה ומנורת לד, חפר אור את דרכו החוצה מתא נמוך מדי לקומתו הגבוהה. "אני בחרתי לא להיות אסיר בראש", אמר. "אני לא מוכן לשבת ופשוט שיחליטו על הגורל שלי. לא משנה כמה מצמצמים לי את זכות הבחירה, עדיין נשארת לי הזכות לבחור".

בשיחות עם שוביו הצליח אור לחלץ בערמומיות פרטים על מיקומו ברצועת עזה, ובעזרת שקית אשפה שהסתירה אותו ממצלמת המעקב הצליח לאלתר כבל מאריך של 60 מטרים. הוא הכין לעצמו תיק בריחה עם בגדים ושק שתכנן לכתוב עליו "חטוף", וכתב גם מכתבי פרידה להוריו וצוואה, למקרה שלא ישרוד את המבצע.

לאחר חודשים ארוכים הצליח אור להבקיע את דרכו החוצה לחופש. אך דווקא אז, לאחר שראה לראשונה שמיים ואור יום, הוא התבלבל ואיחר לחזור לתא. הוא נתפס ועבר עינויים קשים, ונשאר בשבי עוד שנה שלמה בתנאים איומים: רעב, מוכה ואזוק לדלת בתא של שניים וחצי מטרים.

במהלך הראיון התייחס אור לעמדתו הנחרצת נגד עסקאות שחרור חטופים במחיר של סיכון עתידי. לדבריו, היה לו ברור שמדינת ישראל חייבת לצאת מהמלחמה כשידה על העליונה, גם אם המשמעות היא שהוא עצמו יישאר בשבי. "המחלוקת הייתה סביב דיני נפשות, האם אתה מציל חיים עכשיו או גם אחר כך", הסביר. "לי היה ברור שאם עושים עסקה עכשיו, אני אצא מפה, אבל בהמשך ישב כאן מישהו אחר במקומי".

אור סיפר כי אימו, דיצה, חתמה בתקופה זו על מכתב שקרא שלא להפלות בין דם לדם ולא לוותר על חיי אחדים במחיר חיי אחרים, מתוך חשש שבנה יהיה מהמשוחררים האחרונים בשל גילו ומעמדו. כשנשאל אם היה פועל אחרת, השיב: "אני גאה בהורים שלי. לי היה ברור שאסור לעשות עסקת חטופים בכל מחיר".

בשיחה עם אחד השובים, שהזהיר אותו כי "נעשה שוב 7 באוקטובר ונטבח בכם שוב ושוב", השיב אור כי לא יעזוב את הארץ. לדבריו, הוא אמר למחבל: "תראה את רצועת עזה, הכול פה חורבן, הכול פה מוות. כשתסתיים המלחמה וייפתחו המעברים, אתה תעזוב למצרים? הוא אמר לי לא, כי זה הבית שלו. אמרתי לו, מצוין, זה גם הבית שלי". אור הוסיף כי אמר לאחד השובים כי אם נולד ברצועת עזה ולא בישראל, "יש סיכוי שהייתי מצטרף לחמאס", אך הדגיש כי הדברים נאמרו לפני ששמע על זוועות הטבח ב-7 באוקטובר.

אור תיאר גם את המפגש הראשון עם הוריו לאחר השחרור. לדבריו, הוריו פנו אליו בחשש ואמרו כי הם מקווים שאינו כועס עליהם על שלא השתתפו בהפגנות למען שחרורו. הוא השיב להם מיד כי אינו כועס אלא גאה בהם. בנוסף חשף אור כי ביום ה-70 לשבי פנה בתפילה אל הקב"ה, ואמר לו כי עמד בציווי כיבוד הורים וכי הגיע תורו של הקב"ה לקיים את ההבטחה לאריכות ימים.

בנוגע לזוגתו לשעבר, נועה ארגמני, שאיתה נחטף ממסיבת הנובה ושוחררה במבצע ארנון, אמר אור כי השניים נפרדו לאחר ששבו מהשבי. "בסוף שנינו עברנו הרבה בשנתיים האלה, כל אחד השתנה בדרכו שלו, ודברים שאולי היו מתאימים פעם, היום הם כבר לא מתאימים", אמר. "זה נגמר, וזה בסדר שזה נגמר. אנחנו ממשיכים הלאה, כל אחד בדרך שלו".

הראיון המלא עם אבינתן אור שודר הערב בתוכנית "עובדה" בהגשת אילנה דיין, וצפוי לעורר דיון ציבורי נרחב סביב סוגיית עסקאות החטופים ומחיריהן העתידיים.