ב-6 באוקטובר 2026 יצא לאור השיר "דווקא עכשיו", יצירה מוזיקלית הנושאת עמה משקל רגשי כבד ומבוססת על מילותיה הפואטיות של המשוררת עליזה ולד. השיר, שאת לחנו, עיבודו, שירתו ואף את נגינת הפסנתר בו יצר אורי אור, נולד מתוך חוויה אישית וכואבת שליוותה את יוצריו בשנים האחרונות.
על פי עדותו של אור, מילות השיר נכתבו על ידי עליזה ולד בסמוך למאורעות השבעה באוקטובר, ותפסו אותו באופן עמוק ומטלטל. הקשר שנוצר בין השניים הוביל לבקשה מרשות המשוררת להלחין את מילותיה, תהליך שהבשיל כעת לכדי יצירה מוגמרת ומלוטשת.
היצירה עוסקת בהתמודדות עם המציאות הישראלית המשתנה, תוך ניסיון למצוא נחמה וחיזוק בתוך חיים עמוסים ומאתגרים. מילות השיר משקפות את הצורך האנושי בניצוץ של תקווה גם ברגעים הקשים ביותר, את החיפוש אחר אופק ואת הכמיהה לחיבוק מנחם. השורות "דווקא עכשיו זקוקים לא פחות לניצוץ בעיניים זולגות לחיזוק" מבטאות את התחושה המרכזית שעומדת בבסיס היצירה כולה.
לאורך השיר מתוארת המציאות המורכבת של חיים "אפופים בשגרת מלחמה", בין צריבות השכול לצפירות ההתרעה, תוך חיפוש מתמיד אחר קורטוב של נחמה. השיר אינו מתעלם מהקושי והשבריריות של הדרך, אך מציע תקווה - משב אהבה צפרירית שיכול עדיין לנשוב, ולב הולם השואף אל האושר במשוטים נפעמים של תקווה.
מבחינה מוזיקלית, היצירה משלבת כלים אקוסטיים ואלקטרוניים, עם כינור שמוסיף נופך רגשי לצד גיטרות, בס ותכנות תופים העוטפים את השירה. השילוב בין המילים הכואבות והלחן הרגיש יוצר חוויית האזנה אינטימית ומטלטלת.
תהליך ההקלטה התבצע באולפני "קפטן ג'ק" בחולון, כאשר העבודה על השירה והעריכה הסופית בוצעה באולפנייה. המיקס נעשה גם הוא באותו אולפן, והמאסטרינג הושלם על ידי רן באום.
"דווקא עכשיו" מצטרף למגוון יצירות מוזיקליות שראו אור בשנים האחרונות ועוסקות בהתמודדות הישראלית הקולקטיבית עם אתגרי התקופה, ומבקש להציע לקהל המאזינים רגע של חיבור, הזדהות ונחמה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה