צה"ל מודה: הופסקו המעצרים היזומים של משתמטים בחגים

צה"ל הודה בדיון שהתקיים אצל היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, כי נמנע מביצוע מעצרים יזומים של עריקים ומשתמטים בתקופה האחרונה. הנימוק שנמסר: ריכוז מאמצים במעברי הגבול והתאמות לקראת תקופת החגים. ההודאה סותרת באופן ישיר את מה שנמסר רק לפני שבועיים בתגובה לפניית ynet, אז נטען בצבא כי "מבצעים אכיפה יזומה" וכי הדיווחים על הימנעות ממעצרים "לא נכונים".

במסמך העדכון שהוגש מטעם היועצת המשפטית לממשלה נכתב במפורש כי "גורמי הצבא עמדו על כך כי בתקופה האחרונה, על רקע ריכוז מאמצים במעברי הגבול והתאמות לתקופת החגים, ככלל, לא התקיימה אכיפה יוזמה ולא התבצעו מעצרים". הצבא הבהיר כי הפעילות היזומה תחודש במהלך חודש אוקטובר, בתיאום בין המשטרה הצבאית לתחנות משטרת ישראל.

הפער בין ההצהרות לא עבר בשקט. המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, ד"ר גיל לימון, שבראשות הדיון התקיים, מתח ביקורת חריפה על המצב. "העובדה כי זה זמן לא מבוטל לא מתבצעת פעילות יזומה מול משתמטים, לרבות מעצרים, אינה הולמת את צרכי הביטחון", נכתב בסיכום הדיון. הוא ציין כי הדברים מקבלים משנה תוקף לנוכח עמדת הפיקוד הבכיר בצבא, שלפיה הגדלת הצבא הסדיר היא "צורך אסטרטגי".

מהמסמך עולה כי בפועל, בחודשיים האחרונים, המעצרים שבוצעו באופן אקראי בלבד הסתכמו בכעשרה חייבי גיוס. זאת לפי הנוהל המשותף של הצבא והמשטרה, שבמסגרתו שוטר שנתקל בעריק או במשתמט אמור לעכב אותו למשך 30 דקות עד הגעת נציגי המשטרה הצבאית.

לצד זאת, במעברי הגבול דווקא נרשמה פעילות אכיפה נרחבת. בין התאריכים 1 עד 22 בספטמבר, בתקופה שכללה את החגים ואת גל הנסיעות לאומן, ריכזו רשות האוכלוסין והמשטרה הצבאית, בשיתוף משטרת ישראל וביטחון נתב"ג, מאמצים בנתב"ג, במעבר אלנבי ובמעבר טאבה. במהלך התקופה נעצרו 212 עריקים ומשתמטים, מהם מוערך כי 163 הם בני הציבור החרדי. כל העצורים הועמדו לדין, רובם בהליך משמעתי.

הפעילות החריגה ביותר התרחשה בנתב"ג, שם נתפסו בסך הכול 188 עריקים ומשתמטים. אלא שמתוכם, 64 נתפסו רק בחזרתם לישראל, לא ביציאתם ממנה. הנתון הזה מעלה חשש ממשי לקיומן של פרצות במערך האכיפה שאמור למנוע מעריקים לצאת מהארץ מלכתחילה. רשות האוכלוסין מסרה בתגובה כי הפרצות שזוהו נסגרו במהירות, וכי מקרים שבהם נחשד ביצוע עבירה של "גניבת גבול" הועברו לטיפול המשטרה או הצבא. בעקבות הנתונים הוחלט לקיים דיון ייעודי ומצומצם שיבחן לעומק את הכשלים שהתגלו במערך הביקורת בנתב"ג.

נתון נוסף שעלה בדיון נוגע להיקף כתבי האישום. מתחילת שנת 2026 ועד 23 בספטמבר הוגשו 360 כתבי אישום נגד משתמטים, ומתוכם רק 49 נגד חייבי גיוס שהוערכו כבני הציבור החרדי. בתביעה הצבאית ציינו כי למרות שהמספר הכולל אינו גבוה, בספטמבר נרשמה עלייה מסוימת שקשורה בעיקר לפעילות שבוצעה במעברי הגבול. עד חודש יוני הוגשו 16 כתבי אישום בלבד נגד חייבי גיוס חרדים, כך שבחודשים שלאחר מכן נוספו 33 כתבי אישום בלבד.

במקביל מקודמים כמה צעדים להחמרת האכיפה. מדובר בהורדת הרף הנדרש להעמדה לדין בגין השתמטות, מתקופה של שנה וחצי לשנה בלבד, וכן העמדה לדין של עריקי בקו"ם כבר לאחר 30 יום בלבד מרגע ההשתמטות. לפי הדיווחים, המהלכים הללו צפויים להסתיים בקרוב, לאחר שנבדקו טענות שהעלתה הסנגוריה הצבאית בעניין.

בהתאם להחלטות שהתקבלו בדיון, לקראת הגשת הודעת עדכון לבית המשפט עד ה-15 באוקטובר, נדרשו הצבא, המשטרה והפרקליטות הצבאית להעביר עד ה-12 באוקטובר נתונים מפורטים, בהם מספר המעצרים בקרב משתמטים חרדים, מספר כתבי האישום וההליכים המשמעתיים, נתוני גיוס עדכניים, והתקדמות בהורדת רף ההעמדה לדין. במפלגות החרדיות עוקבים בדאגה אחר הידיעות על חידוש האכיפה היזומה, מתוך חשש שחזרת המעצרים לכותרות עלולה להצית מחדש מתיחות ברחוב החרדי, בדומה לעימותים שאירעו לאחרונה במודיעין.