ספרד: מתה הקשישה שפינויה מהדירה הפיל את הממשלה

מריה דל קרמן אבסקל, האישה שסיפורה טלטל מדינה שלמה, הלכה לעולמה. הקשישה בת ה-87, שפינויה מהדירה שבה חייתה שבעה עשורים הצית גל מחאות ענק ברחבי ספרד והוביל בסופו של דבר לנפילת הממשלה, נפטרה היום (רביעי) בבית החולים גרגוריו מרניון במדריד.

הסיפור שלה הפך בתוך שבועות לסמל ארצי. אבסקל, המוכרת בכינוי "מריקרמן", גרה בדירה בשכונת רטירו היוקרתית במדריד מאז הייתה בת 17, כשאביה שכר אותה ב-1956. היא המשיכה להתגורר שם כל חייה, גם אחרי שהוריה הלכו לעולמם, עד שב-2018 הבניין עבר לבעלות חדשה.

חברת הנדל"ן שרכשה את הדירה, אורבאחסטיון, העלתה את שכר הדירה החודשי שלה בצורה דרסטית: מ-500 אירו לחודש ל-2,650 אירו. אמנם הסכום הופחת בהמשך ל-1,650 אירו, אבל גם זה היה קפיצה של 230% ביחס למקור, סכום שהקשישה, שהתקיימה מקצבת פנסיה בלבד, לא יכלה לעמוד בו בשום צורה.

ב-23 בספטמבר הגיע הרגע הדרמטי שהפך את אבסקל לשם דבר בכל ספרד. היא קיבלה כחצי שעה בלבד לאסוף חפצים אישיים, ולאחר מכן הוצאה מהבניין על אלונקה, מוקפת שוטרים, והועברה באמבולנס. מאות אנשים שהתקבצו מחוץ לבניין ניסו למנוע בכוח את הפינוי וקראו בקצב את שמה.

התמונות שבהן נראתה הקשישה מפונה מביתה נפוצו ברחבי המדינה תוך שעות ועוררו סערה ציבורית עצומה. גלי זעם וביקורת הוטחו בשלטונות ובחברות ההשקעות בנדל"ן, שלדברי המפגינים אחראיות לדחיקת תושבים מבתיהם במסגרת משבר הדיור החריף שפוקד את ספרד.

"לא הצלחתי להגן על ביתי, אבל נלחמתי כדי שאחרים יוכלו ללמוד להילחם על מה ששלהם", אמרה אבסקל בסרטון שהוקלט ממיטת בית החולים, זמן קצר לאחר הפינוי.

המחאה לא דעכה. הפגנות המוניות פרצו במדריד ובערים נוספות, ועשרות פעילים הקימו מאהל בכיכר פוארטה דל סול המרכזית והצהירו שלא יתפנו עד שהממשלה תטפל ברצינות במשבר הדיור. בלחץ הציבורי, ראש ממשלת ספרד פדרו סנצ'ס הודיע לפני ימים ספורים על פירוק הממשלה והקדמת הבחירות לתאריך 29 בנובמבר. סנצ'ס אף ניסה להרגיע את הרוחות באמצעות הצעת חוק שנקראה על שם הקשישה, שביקשה לאסור פינויי דיירים עד שנת 2030, אך ההצעה נדחתה בפרלמנט בשישי האחרון.

רק שבוע לפני מותה התבשרה אבסקל על פתרון. עורכת דינה הודיעה כי הושג הסדר מול חברת אורבאחסטיון שיאפשר לה לשוב לדירתה, תמורת תשלום של כ-30% מקצבת הפנסיה שלה למשך שמונה שנים, כלומר כ-500 אירו בחודש, סכום דומה לזה ששילמה לפני הפינוי. אבסקל הסכימה לתנאים, והייתה אמורה לחזור הביתה מיד עם שחרורה מבית החולים. אבל השחרור הזה לא הגיע.

בהודעה שפרסמה משפחתה לאחר מותה נכתב כי ההסכם "הגיע מאוחר מדי". בני המשפחה ציינו כי מה שקרה בעקבות פינויה, ההפגנות, המאהלים, הקדמת הבחירות והקריאות לשביתה כללית, מהווה "נקודת מפנה בתולדות המדינה", אך הוסיפו בכאב כי "המחיר ששולם כדי להגיע לכאן היה גבוה מדי". את ההודעה חתמו במילים שאבסקל חזרה ואמרה להם שוב ושוב: "תילחמו, תמשיכו להילחם על מה ששייך לכם".